כותבת כדי לפרוק שבוע 33 ב״ה 🪬 בימים האחרונים נכנס לי לחץ מטורף ומחשבות על הלידה זה לא עוזב אותי, מה גם שמישהי שאני מכירה ילדה בקיסרי חירום בגלל האטות בדופק וזה ממש מכניס אותי לחרדות.. מישהי מזדהה?!

היי :) אני לי אספר לך את סיפור הלידה שלי כי אני מאמינה שכל לידה זה אינדיווידואלי ואין צורך לשמוע סיפורים של אחרות לא טובים ובטח שלא רעים! אני כן אגיד לך שאחרי הלידה הגעתי למסקנה שאף אחד לא יכול עלי ועלינו הנשים באופן כללי ואם הוצאתי תינוקת מאיבר המין שלי אני יכולה לעשות הכל בחיים האלו. כל חיי פחדתי מלידות ברמה שלא יכולתי לראות אפילו בסרטים ובסדרות, עשיתי הכנה עם עצמי נפשית וגם פיזית ללידה (יוגה ופילאטיס!!) ואמרתי לעצמי שזה הדבר הכי טבעי בעולם, זה כנראה הדבר הכי טבעי שקיים ואין מצב שבורא עולם יצר אותי סתם ככה אז בטוח שאני מסוגלת לזה. תנסי לדמיין את הלידה שלך, איך את רוצה שהיא תהיה, ממש תכווני לזה ותאמיני באמונה שלמה שזה יקרה. אני מדריכת פילאטיס וחלמתי לעשות פילאטיס בחדר לידה וואלה בסוף ילדתי בתנוחת שפגאט. תקיפי את עצמך במלווים עם אנרגיות טובות ואל תשללי דולה לי היא ממש עזרה. אלוהים נמצא איתנו שם אין לי ספק בזה היום בכלל!! מאחלת לך לידה קלה ובידיים מלאות ותנסי להנות מההריון כי אח״כ פיפי קקי ומחסור בשעות שינה 🥰

אני בשבוע 36 ומשבוע 33 בערך עלתה לי החרדה. לא בגלל סיפור ספציפי, החשש תמיד היה שם הוא פשוט התגבר ממש. לא יודעת האם אצליח להתמודד עם הכאב (ברור שאקח אפידורל אבל עד אז). השבוע יש קצת שיפור בתחושה אבל אני מרגישה שאני בעיקר מדחיקה. זה באמת קשוח.