אוכלת את עצמי קצת יוצא שאני מדברת עם חמותי ומשתפת אותה אובר על הדברים שקורים אצלנו והיא פשוט מעבירה את זה הלאה.. אני בהלם, עצובה, אוכלת את עצמי על זה ולא יודעת איך להוציא את עצמי מזה שככה סיפרתי לה דברים עלינו כל כך רוצה להגיד לה על זה משהו אבל מצד שני רוצה לשמור על כבודה ולהעביר את זה וכמובן שיותר לא לשתף בכלום באסה איך אני מעבירה מעצמי את התסכול הזה שסיפרתי לה דברים והיא פשוט העבירה הלאה..?

כמה שזה קשה אבל זה כלל מאוד חשוב לא לשתף את ההורים במה שקורה בזוגיות .. עכשיו תדעי להבא להיזהר במה שאת משתפת אותה והיא גם כנראה תבין שהיא לא הייתה אמורה להעביר את הלאה

אגיד לך איך הייתי אומרת אם הייתי במקומך ואני הכי מכבדת שיש, פשוט שואלת " מה סיפרת ל... את זה שככה ככה (מה שסיפרת)" ומשם אומרת לה "למה", עם באסה רצינית שלא תפספס שהיא פגעה בי, וזהו לא לספר יותר כלום היא תבין את גודל הטעות

וואי אני ממש מבינה אותך סוף שבוע שעבר יצאנו חמותי והגיסות למסעדה וכזה על זוגיות וזה וגיסה אחת אמרה שאם היא לא הייתה מתחתנת עם בעלה (והם היו רק חברים) אז כנראה הם לא היו ביחד היום (אנחנו חרדים אז פחות באופציה עניין החברים...) אז אמרתי לה שגם אצלינו זה ככה כי נלחמנו על הזוגיות ועכשיו חמסה אנחנו במקום מושלם ובשישי בעלי היה שם והיא עשתה לו שיחת מוסר שלמה על זה ועל זה שהוא לא מעורב בגידול הילדים ועוד שטויות שאין לי מושג מאיפה היא הסיקה אותם מעודדת את עצמי לפחות שהיא בצד שלי אבל בהחלט לוקחת לצומת ליבי להבא כלום, סותמת את הפההה

פשוט לסנן יותר מה שאת משתפת

לא לשתף...

אגם יקירה, לאכול את עצמיך לא יעזור לך. את שיתפת כי ראית בחמותיך חברה שאת רוצה לשתף ולאוורר רגשות. אם את מרגישה פתוח איתה את יכולה להגיד לה ששיתפת אותה בדברים בסוד כי הרגשת מאוד קרובה אליה, וכנראה קרתה אי הבנה והיא לא הבינה שזה משהו שלא ציפית שהיא בטעות תשתף אחרים. אני בטוחה שלא תשתפי אותה יותר, אבל חשוב לדבר על הדבר גם עם הבן זוג שלך, איך הוא מרגיש לגבי זה ואיך זה השפיע עליו, ומה את מרגישה לגבי זה ולפתור את זה ביניכם עוד לפני שאת הולכת לחמותיך. כי את נשואה לו, וזה פוגע קודם כל ישירות בכם. אולי אפילו יהיו לו רעיונות איך לדבר עם אמא שלו, או שהוא ירצה לקחת את זה על עצמו ולהסביר לה שזה היה לא מתאים שהיא שיתפה אחרים וכו'.

ממש חבל ששיתפת אותה בדברים שביניכם... גם המשפחה של בעלי עם פה גדול הזהרתי אותו מלפני החתונה עוד שאנחנו לא מוציאים מילה אפילו קטנה גם אם אנחנו רבים פיצוצים (אנחנו לא ברוך ה'), אין דבר כזה כי זה פשוט משפחה של פה גדול. אני במקומך הייתי אןמרת לה שהכל הסתדר ברוך ה' ועכשיו הכל מעולה ולא קורה כלום.

ויותר לא נכנסת איתה לשיחות

אל ץדאגי הכל בר שינוי. רק צריך גם אסרטיביות.

ללמוד לקח ולהבא להיות פוליטיקאית. לא לשתף מה שאת לא רוצה שיצא. בטח לא בתוך משפחה.