חייבת לפרוק את זה פה אמא לתינוק בן 5 חודשיםמאז שילדתי עד היום התינוק איתי 24/7. בקושי אמא עוזרת לי פעם באף פעם וגם חמותי אותו דבר אני מאוד מותשת מאוד, בקושי מצליחה לשתות ולאכול והשינה לא מריך לדבר על זה בכלל. בעלי עובד הרבה שעות ועד שהוא חוזר הוא כבר עייף ורוצה לישון היום הגעתי למצב שצעקתי על התינוק מרוב העייפות והוא בכה כל היום בלי הפסקה אני מותשת בנות כבר לא יודעת מה לעשות ומאז שמעקתי עליו אני מרגישה על הפנים המצפון שלי הורג אותי בוגה בלי הפסקה על מה שעשיתי תכתבו מה אתן מרגישות האם אני ברמת אמא לא טובה?

וואי אמאל'ה מרגישה כאילו אני כתבתי את זה עכשיו הבת שלי עם גזים ואני משתגעת מהחוסר אונים לא חושבת שאנחנו אמהות לא טובות אנחנו בני אדם!! וזה הכי לגיטימי

את אמא מדהימה ומסורה לבן שלה!! את בן אדם לכולנו זה קורה ועוד יקרה נסי להיות סלחנית כלפי עצמך הבן שלך יודע כמה את אוהבת אותו ממליצה לך לחפש בנות בחופשת לידה כמוך בעיר שלך/ לחפש עזרה של בייביסיטר לכמה שעות ביום פעם פעמיים בשבוע מישהי שתבוא להיות איתך ועם התינוק תוכלי לאכול/לישון/לנוח

את נשמעת לי כמו אמא עייפה מאוד, לא אמא רעה. זה קורה לכולן, תהיי בטוחה! אולי תראי אם בעלך יכול לקחת יום חופש או אפילו כמה שעות כדי שתוכלי לישון כמה שעות רצופות, זה יעשה לך פלאים. מרוב עייפות נהיים עצבניים וחסרי סבלנות וזה לא אשמתך. תנסי אולי לצאת עם התינוק לטייל, לבד או עם חברה נגיד. תנסי ללכת איתו אפילו לשתות קפה בחוץ, העולם בחוץ מעניין אותם ולפעמים יותר קל להרגיע בחוץ מאשר בבית (הגירויים של החוץ מעייפים אותם בגיל הזה). והכי חשוב אל תתייאשי! זו תקופה, היא עוברת, וזה משתפר. נשבעת!!

יש "אם לאם" זה תמיכה בשנה הראשונה ליולדות מישהי מגיעה פעם בשבוע לשעה שעתיים לתת לך יד אני הייתי לוקחת בייביסיטר שתעזור אם יש לך אפשרות לא נורא.. צעקת.. כל עוד מרגיש לך לא נכון זה כבר אומר שזה לא יקרה שוב וגם אם כן הכל בסדר אמא היא לא רק ליטופים לפעמים גם את עייפה ומותשת ואת בטח לא מתכוונת לפגוע בילד שלך תאהבי את האמא שאת לטוב ול"רע" מאיפה את? חושבת לשים במסגרת בקרוב? יש לתינוק כבר סוג של סדר יום? איתך? אני שואלת כי מספיק שאת שמה אותו קצת באוניברסיטה ומכינה לך איזה קפה שנייה להיות במנוחה מהכל זה חשוב לאכול- חובה אפילו שהוא על הידיים שלך האוכל זה האנרגיה שלך וגם שינה כל זמן שהוא ישן פשוט שימי הכל בצד ותנוחי ביחד איתו לאט לאט השינה שלהם יותר מסודרת וארוכה ואז את גם יכולה לנוח יותר

נתחיל בזה שאת אמא מהממת ומדהימה! ואת אנושית ואמא וזה שיש לך יסורי מצפון זה מהמם ואומר שאת שפויה... נמשיך בזה שתתחיל לעשות סדר לילה והפרדה בין יום ולילה! הרגע שזה קורה כל הסדר יום משתנה ואת מקבלת את השעות שינה בלילה! מגיל שבועיים אני עושה את זה עם הילדים שלי ויש לי לילוץ של שינה בהתחלה שלוש שעות רצוף אחרי זה 4 וחמש וכו' ובאמת שלא מרגישה שאני עייפה כמובן שאם אני בבית אז שהם שונצים גם אני שונצת. הסדר שאני עושה זה אוכל אם אוכל מוצקים כבר ואז מקלחת חמה טובה כפית עיסוי מלבישה אם מניקה אז מניקה ואם נותנת בקבוק אז בקבוק אבל בחדר יחסית חשוך! או צהוב ולא לבן! ובשרט ונחת ורגוע ואז ישר שמה במיטה אני מניקה אז מניקה השכיבה. ולאורך כל הלילה בעצם זה בלוז אם קמים אוכלים בחדר חשוך ותמיד אומרת שעכשיו לילה ישנים ולא קמה ולא משחקת ממש קשוחה בעניין הזה חחחחח הם גם רואים שאני עם עניים עצומות ונרדמים... בבוקר שאני קמה והם קמים ישר יש אור שמן שנכנס פותחת תריסים מדליקה אורות מחליפה בגדים וטיטול אוכל ויש בוקר אור והם ישנים במהלך היום במיטה אחרת ולא במיטה שבה הם ישנים בלילה ויש רעש ההתנהלות של בית רגיל וזה סופר עוזר כי הם מבינים מתי ערים ומתי ישנים ואז גם פחות בוכים ועייפים אישית שאני מתנהלת ככה אני לא מכירה את הבכי של הילדים שלי בחציש מה ראשונה!!! לא יודעת מה זה בכי יותר מ30 שניות הם לא בוכים כי ישר מקבלים מענה וגם אני יותר פנויה וקשובה אליהם ואני עם שנים צמודים הפרש של שנה חודשיים ובאמת לא מכירה בכי את הבכי אני מכירה סביב גיל חצי שנה פלוס פלוס פלוס שאז נכנס גם העניין של חיבוק וצומי ולהיות על אמא וכו'.... ממש ממליצה לך לעשות הפרדה בסוף טבעית את נכנסת לסדר יום ופתאום תקלטי שיש לך זמן של שקט בבית ואת לא תדעי מה לעשות איתו חחחח ולאט לאט זה יכנס לשגרה ותהיה לך נשימה.