היי בנות. ממש זקוקה לעזרה בבקשה 🙏 המצב הוא כזה.. יש לי תינוק בן שנה ו5 חד׳, ב״ה בהריון שני חודש 5. לפני כשבועיים וחצי היינו מאושפזים עם הילד יומיים בעקבות דלקת ריאות, חזרנו הביתה הילד ישן יומיים בצורה רגילה ורגועה (חשוב לציין - נרדם עצמאית וישן לילה שלם בד״כ, ללא התעוררויות) אחר כך הכל השתבש, התחיל לבכות כשמה אותו בגן, כשמניחה אותו במיטה, מתעורר 2-4 פעמים כל לילה בבכי (קמה כל פעם לחבק ולהרגיע אך לא עוזר בכלל) נרדם רק אחרי שבועה במשך זמן ממושך.. וביומיים האחרונים גם התחיל להיות ממש ממש אובססיבי אליי, לא יכולה לזוז מילימטר בלי שבא איתי/ אם מורידה אותו ממני בוכה מאוד, לא רוצה לשבת לאכול בכיסא, רק עליי, נרגע רק כאשר אני יושבת ושמה אותו על הברכיים ומחבקת.. מציינת - אני נותנת לו הרבה חום, אהבה, יחס, זמן איכות במשך כל יום אבל זה מרגיש שלא מספיק לו גם ימים שלמים איתי. אני כבר לחלוטין אובדת עצות. הלב שלי נקרע שהוא בוכה ככה כל לילה, ששמה אותו בגן.. מישהי יכולה לעזור לי להבין מה קורה איתו? אני דואגת וכואבת כל כך. שכחתי לציין - בעלי במילואים מאז 7.10, בא פעם בשבועיים כזה, ברור לי שזה משפיע מאוד.. אבל כל החצי שנה הזאת לא התנהג ככה בצורה קיצונית. בבקשה חייבת עזרה בלהבין איך לעזור לבן שלי.. הלב נשבר לי מהבכי שלי בכל דבר 💔🙏

השאלה איך הוא בגן

זה פעם ראשונה שלו

מגיע לך כבוד .... בעלך במילואים ואת מסתדרת לבד את לביאה אמיתית

רק להגיד לך שאת אלופה❤️❤️ בעלי היום חזר מאוחר מהעבודה והדמעות לא מפסיקות לרדת לי מהגמירות של לטפל בילדים לבד לא יכולה לחשוב מה את עוברת

לפי מה שהבנתי חרדת נטישה שיש לכל ילד מגיעה לשיא בגילאים האלה ומשם יורדת… הילד לא מצליח לקשר בין העובדה שכשאת לא לידו/ לא רואה אותך את עדיין קיימת … את יכולה להתייעץ עם מדריכה/ לחפש בגוגל הבנתי שמשחקי ״קוקו״ משפרים את זה ועוד אבל זה מצב טבעי ושלב בהתפתחות (גילוי נאות אני בהריון ראשון פשוט ממש קוראת ורואה המון תכנים בנושאי חינוך גם לפני ההריון, זה מעניין אותי מאוד ויצא לי להתעמק בקריאה בנושא הזה - כמובן זו רק השערה ונקודה למחשבה - אני לא אשת מקצוע מוסמכת) 🤍