חברות. בא לי לפרוק 😞. תגידו לי אם אני דואגת סתם או לא. הבן שלי בן חמש וחצי, מאוד מעריך את בעלי. מאוד!!! הןא כל הזמן אומר ש״אבא מתנהג הכי יפה בבית״ ש״אבא הכי מקסים״ מקודם הוא עשה ציור כתב שמות של כל בני המשפחה וכתב ״אבא הכי חשוב בבית״. עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני בעצמי מעריכה את בעלי חושבת שהוא איש נדיר! בעלי פעיל ממני בבית בהרבה, הוא ממש חרוץ וכל הזמן עושה דברים מועילים ומעורב (אני אישית עובדת די הרבה והרבה פעמים מגיעה גם מאוחר, אבל לא באופן קבוע, יש הרבה ימים שאני בבית אחהצ) אבל כן יש תחושה שבעלי הרבה יותר אחראי על הבית ממני. וגם בכללי אני בן אדם בעייתי 😞 ובעלי הוא בן אדם ממש טוב ומסור ויש לי ים ים תחושת אשמה על עצם קיומי ומה שאני ואיך אני כאמא וכאישה. אבל פתאום לראות את זה מהעיניים של הבן שלי, שהוא מעריץ ומאדיר את בעלי, שזה הכי משמח אותי בעולם שזה ככה כי מגיע לו, אבל מה זה אומר עליי? שהוא לא מעריך אותי כאמא, שאני לא דמות משמעותית בחיים שלו? שאני לא אמא יש לה סמכות ומשמעות ונוכחות בחיים של הילד? אני מרגישה שיש לי בחילה וסחרחורת מהתחושות שעולות לי מזה ומהדאגה ותחושת הכשלון. יש לומר שאני כן מרגישה שמבחינה רגשית הבן שלי מאודד מחובר אליי ומנשק אותי ומחבק אותי בלי סוף ואומר שאוהב אותי ומחפש את הקרבה שלי ואם כואב לו משהו הוא עצוב הוא מיד פונה וניגש אליי בד״כ. אני כן כתובת עבורו. ובעלי טוען שאני אמא מושלמת, אבל אני יודעת וזו עובדה שיש לי פאקים עמוקים מאוד מאוד בתפקוד. אני פשוט שבורה, רק בגלל המשפט הזה שכתב ״אבא הכי חשוב בבית״, רק כי אני מקווה שזה לא משליך עליי ומאשר את כל החששות שלי. שאני אמא לא טובה ולא מתפקדת. יווו עצוב לי הצילו.

אני מבינה את הקנאה אבל משום מה כשהילדים קטנים, אבא זה הדבר הכי חשוב להם וזה לא משנה גם אם היית כל היום סובבת סביב הילד.. כשהם מתבגרים אז בדרך כלל זה משתנה

ומה תגידי עלזה שהבן שלי מעריץ את בעלי יותר משהוא מעריץ אותי אפילו שהוא בקושי מבשל,מכבס ומנקה חחח זה יותר מעליב

חח זה קצת מנחם כי אני מבינה שזה משהו נורמלי. ובאמת לא איכפת לי שיעריץ את בעלי עד הירח, כי באמת מגיע לבעלי וגם יש על מה!! אני גם שמחה שהבן שלי ככה מעריך את אבא שלו. אני פשוט מתה מפחד שזה מעיד עליי דברים לא טובים, כל הדברים שאני חוששת מהם.

אבא שלי בקושי היה בבית כשהייתי קטנה והייתי מעריצה שלו חחח ניראה לי הגיל..

איזה פוסט מרגש את נשמעת אישה מדהימה.. אמא לא אמא את מפרגנת לבעלך על הכל והבן שלך למד את זה ממך כנראה אז לדעתי תתחילי בלהעריך גם את כל מה שאת עושה/עשית וזה גם יהיה מראה אלייך מהבן שלך זה לא נשמע שאת יושבת רגל על רגל כל היום וגם אם כן הכי חשוב שאת עושה מה שטוב לך וזו דוגמה נהדרת לילדים וגם.. אני מעכשיו מוכנה לשים את הילדה שלי בתור להיות בת זוג לבן שלך אם הוא ככה יודע לפרגן ולומד מאבא שלו להיות שותף בהכל בבית ובגידול ילדים בטוח שהוא יהיה בעל מקסים 😁 וגם תהיה לה אחלה חמה 😆😍 בקיצור צרות טובות תנסי לראות את חצי הכוס המלאה ואני בטוחה שהבן שלך אוהב אותך ומעריך רק לא אומר לך את זה בפנים שזה גם תכונה מעולה בגבר חח בקיצור תשמרי על קשר😉

נשמע שאת עושה עבודה מדהימה עם הילד, הוא רואה כמה את אוהבת ומוקירת תודה לבעלך ומחקה אותך בין היתר. לא הייתי מתבאסת מזה, אלא בדיוק ההפך גאה במשפחה שלי

יו מהממות תודה רבה אמרתן בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע 😞. אבל צר לי לאכזב אני בכלל לא מפרגנת לבעלי אפילו שיושבת עליו דברים רק רק טובים, ובא לי לעוף עליו, כלומר אני אחת שקשה לה להחמיא ולהגיד מילים חמות לבעל ככה פנים מול פנים (לצערי שריטה מבית ההורים), אם כבר הפוך אני רק מתעצבנת עליו הרבה פעמים ומתלוננת, אני כל כך לא רוצה להיות כזאת אבל זה לפעמים חזק ממני והרגשות משתלטים עליי. בגלל זה אני לא אוהבת את ההתנהגות שלי ומלאה בהלקאה עצמית ואשמה, וכנראה שהבן שלי רואה שאמא היא הלא טובה, ואבא הוא הטוב. ומרגיש את יחסי הכוחות וזה שובר אותי. גדלתי עם אמא נוראית ומתעללת שהייתי מאוד מרוחקת ממנה כילדה ועד היום, וזה הפחד של החיים שלי שהילדים שלי גם ירגישו ככה כלפיי או שלא יהיה לנו קשר חם וקרוב.