מאז שילדתי אני מרגישה שאין לי חיים ולא בא לי לגדל ילד, אני לא רוצה את הילד. לפני כן החיים שלי היו רגועים ושלווים ושמחים ועשיתי מה שבא לי ועכשיו צריך לקחת אחריות ואין לי סבלנות.. מישהי הרגישה כמוני?

התחושות שלך הן מאוד לגיטימיות ומובנות. חשוב שתדעי שאת לא לבד. לגדל ילדים זה קשה ולדעתי לא מדובר מספיק. גם בי יש המון רגעים של ייאוש לפעמים. למרות שהבת שלי היא החיים שלי. חיבוק ענק🩷

כמה זמן אחרי לידה את ?

חודשיים

וגם כולי השתניתי בהריון כאילו התבגרתי ב 20 שנה..

היי :) אני מניחה שזה ילד ראשון, התחושות שלך בהחלט לגיטמיות! בהתחלה היה לי גם מאד קשה , לא הכל היה ורוד כמו שרובן מתארות! הייתי בלחץ ועייפות מצטברת אבל לאט לאט זה השתפר הרגע שהילד יתחיל להגיב אליך יותר והגזים יגמרו את תראי שתתחילי קצת יותר להנות🩷 לאט לאט יווצר גם מצב של שגרה חדשה ותסתגלו למצב החדש וזה יזרום יותר! אל תדאגי באמת 😃 אגב אם את במכבי יש ייעוץ חינם מול עובדת סוציאלית- זה נחמד ומשחרר שווה לנסות! מאמינה שיש גם בכללית ושאר הקופות.

אהובה נשמע שאת בדכאון אחריי לידה יש לך עם מי לדבר? פנית לעזרה?

לידה ראשונה לא פניתי לעזרה מרגישה שכל עולמי חרב.. רוצה את החיים שלי בחזרה. עכשיו אני תקועה עם התינוק וזהו.

נישמע כמו דיכאון אחרי לידה חשוב שתשתפי את בעלך, קרובי משפחה או חברות תביני שזו הרגשה זמנית ואת יכולה להתגבר עליה עם טיפול מתאים לצערי מכירה את המקרה מקרוב ובלי עזרה זה יכול להיגמר באסון מגיע לך להיות מאושרת, לאהוב את עצמך ואת הילד שלך אני מאחלת לך שתמצאי את התמיכה המתאימה מבטיחה לך שהכל יהיה טוב יותר

חיבוק גדול ❤️ ממש חשוב שלא תישארי עם התחושות האלה לבד, ותהיי סלחנית עם עצמך - החיים שלך באמת עברו טלטלה משמעותית. יש לך מעגלי תמיכה? בן זוג? משפחה? חברות במצב דומה?

ללכת לשיחות אין לך מה להתבייש בזה למען הבית שלך והילד שלך שזקוק לאמא שלו

,

וואו מזדהה איתך לגמרייי❤️ הייתי באותו מצב היום הילדה בת שנתיים והייתי עוברת את כל מה שעברתי איתה גם עוד 20 אלף פעם

כן. תינוק זה לא פיקניק, הוא משנה את החיים. החיים לא יחזרו להיות מה שהיו וברוכה הבאה לחיים החדשים שלך. את תסתגלי אליהם לאט לאט. זה משתפר ונהיה טוב ככל שהזמן עובר.

קודם כל חיבוק❤️ את לא לבד, הרבה נשים מרגישות ככה אחרי לידה, יש יותר ויש פחות. אבל מה שבטוח שאפשר לטפל בזה!! אז אל תתיאשי! אני גם בשלבי ריפוי מדיכאון אחרי לידה... והפתרון הוא פשוט לדבר על זה. מי שהכי עזרו לי זה טיפת חלב. יש להם מוקד לנשים שחווות קשיים נפשיים אחרי לידה. והם ממש ממש עוזרים!!! תתקשרי לטיפת חלב ותגידי להם שיש לך קושי נפשי ואת מעונינת בעזרה! לא להתבייש! והם יפנו אותך לאן שצריך וידאגו לך! אבל תעשי לי טובה, תדברי איתם! או אפילו עם רופא משפחה. אל תדחי את זה! זה נורא חשוב. בעז"ה יהיה טוווב, זה יעבור! תעדכני ❤️

אני אומרת את זה בעדינות דיברת על טיפת חלב מילאת שאלון אחרי הלידה? אולי את צריכה עזרה מקצועית מטעם הקופה את חווה סוג של משבר וזה טבעי דיכדוך/דיכאון אחרי לידה מצריך טיפול אל תזניחי את זה אהובה לא מגיעה לך להיות לבד בתוך זה

אנחנו גם באמצע שיפוץ של הבית ובעלי היא חשמלאי שיש לו בעיה ובגלל שהוא ריחם עליו הוא הביא אותו . והוא הרס לי את כל השיש ואת כל הקיר. אני כבר לא יודעת מה לעשות.

אולי תלכי לאמא שלך או לחמתך עד שהבית יעמוד כמו שצריך זה יקל עלייך מתי ילדת?

ילדתי לפני חודשיים.. הייתי אצל אמא שלי חודש וחצי..

בעלי אשם בהכל הוא הביא את החשמלאי הזה שהרס לי את הבית. אנמ רוצה ללכת מפה לגור במקום אחר.

לא טוב לי.. אין לי חשק לכלום

וואי אהובה אז תחזרי לאמא שלך אם ככה לא טוב לך בבית וזה משפיע לך על הנפש את אחרי לידה וגם ככה מאוד הורמנואלית אל תחפשו אשמים פשוט קומי ותצאי יחד עם בעלך מהדירה

תקשיבי, תדברי עם טיפת חלב, אל תדחי את זה. הם יעזרו לך

.

תפני למרכז חווה בתה"'ש

נשמע שאת עדיין הורמונלית. הרגשות שלך מאוד לגיטימיים אבל אני רוצה להאיר לך שעכשיו את אחראית לבנאדם אחר. זו המציאות והיא לא תשתנה. אין מה להגיד הלוואי ש.. כי המציאות לא תשתנה. אני יודעת שזה יכול להתפרש כלא רגיש אבל לפעמים צריך שניה לקבל את המציאות שהשתנתה ללא הכר כדאי להתחיל תהליך של הסתגלות. ויקרו דברים טובים. ואת תתחברי בסוף. מבטיחה לך. ואם מאוד קשה אז ללכת לטיפול ולהשקיע בעצמך כי את הכלי שאחראי לילד! וחשוב שאת תהיי בטוב. והבית יסתדר. ומנסיון - את תחזרי לעצמך ואם תרצי תהיי יותר 'כוסית' מלפני. הכל בסוף ישב במקומו. ואולי בשלב מסוים תרצי עוד ילד אפילו. זה נראה רחוק ואפילו לא הגיוני אבל זה מה שקורה בסוף. יהיה טוב.