אני עם בעלי שנתיים רק ואני מוצאת את עצמי משתעממת. אין לנו על מה לדבר כשאנחנו יוצאים לדייט רק אני והוא. בבית אנחנו מדברים על הילד אבל כשבחוץ זה מסתיים כי מה כבר יש לדבר עליו. אנחנו מרגישים שמיצינו ואנחנו מכירים אחד את השניה יותר מאשר את עצמי. הוא יודע עליי הכל. עבר/הווה. ובעתיד מה אני רוצה. מרגיש כבר חסר משמעות לצאת איתו לדייט. ואין לנו חברים משותפים ולצאת איתם. ובאלי גם לשמר את הזוגיות וזה חשוב שזוג יצא פעם בשבוע לבד. אבל זה מרגיש דבילי. אנחנו אתמול ישבנו בסעדה הזמנו אוכל. ורק מדברים על התפריט או מחפשים מה להתסכל בפלאפון ביחד. באמת שאין לי על מה ולו לדבר איתי אנחנו רק שותקים וזה מביך כבר . יש פיתרון? נראה לי אפסיק לצאת איתו לדייט וזהו כי זה כבר מגוחך ומשעמם. ומצד שני באלי את הריגוש וכמו היינו פעם וכמו הזוגות שנהנים להם ומדברים וצוחקים. ומחכים רק ליציאה הזאת לבד. גם אתם ככה מרגישות?

מה עם לצאת לסרט/הצגה/מוזיאונים/טיולי טבע? איזשהו בילוי שלא תצטרכו ליזום נושאי שיחה אלא כאלה שייצרו לכם חוויות? כשאת משתפת אותו בחוויות מהיום-יום שלך את מרגישה שהוא מתעניין? שואל?

הייתי בטיפול זוגי וזה הציל אותי היא אמרה לי חיזורים חיזורים חיזורים : להשאיר לו פתק בבוקר מרגש להחמיא לו על איך שהוא נראה גם אם הוא עם פיגמה בערב שחוזרים מהעבודה לבקש ממנו לשים תראש על הרגליים שלך וללטף לו תשיער כל מיני דברים קטנים שעושים פרפרים וזה מעצים ! זה עזר לי

צריך לתחזק… הכי חשוב❤️

אנשים אוהבים לדבר כל עצמם אולי תתענייני בו? איך עבר עליו היום? מה הוא הרגיש, מה למד, איך התמודד, וככה תתפתח השיחה

לפעמים זה גם ממש בסדר שאין על מה לדבר וזה נחמד סתם לצאת ולהיות יחד ולאכול יחד גם אם שותקים יכול להיות שזה המצב?