אני אמא גרועה!! אני בסוף הההריון אני מרגישה על הפנים והילדה איתי אין לה מסגרת והיא היום החליטה רק לעשות שטויות וכעסתי עליה מלא וכל פעם שזה קורה יש לי רגשות אשמה אבל מצד שני ממש קשה לי כבר אני רק מחכה למצוא לה כבר מסגרת כי היא מאבדת את זה ואני עוד יותר

ניסיתי לעשות את זה ומצאתי את עצמי רצה אחריה שגם ככה כל הגוף שלי כואב אז חזרתי לבית

אל תחמירי עם עצמך, את מגדלת חיים ונמצאת כבר בישורת האחרונה... זה הדבר הכי יפה שאת מעניקה לבת שלך - אח/אחות. עוד קצת והשלב הזה מאחורייך.. בנתיים גם אם את בבית איתה תנסי יותר לעשות איתה פעולות בישיבה שיהיה לך קל, תחבקי אותה, תראי לה אהבה.. מורכב מאוד להיות אמא במיוחד בסיטואציה הזו, תנסי לשפוט את עצמך פחות לחומרה❤️

מבינה אותךך אני עם ילדה בת שנה וחצי ותינוק קטנצ’יק איתי בבית וכשהייתי בהריון היה לי מאוד מאוד קשה .. אבל כל הזמן הזכרתי לעצמי כמה אני אוהבת אותה וכמה אני חייבת להשתלט על עצמי ולעשות לה טוב .. אני הייתי יוצאת איתה למשחקיה ואז הייתי יושבת והיא היתה משחקת

ואז גם יוצא מצב שהיא נהנת ואת לא גמורה

זה נורמלי מאמי הכל בסדר לפעמים זה בסדר לכעוס שצריך הכל טוב הילדים הם לא בובות חרסינה הכל טוב עלייך לא כעסו? צעקו? איך כולנו גדלנו בסדר גמור הכל טוב אל תקחי ללב לכולן יש רגשות אשם זה עובר תעשי מה שאת יכולה וזה בסדר להתעצבן

אמאלה נשבעת שגם אני במצב הזה עכשיו אני חודש תשיעי עם ילד שובב שלא הלך לישון שנצ חגיגות