חייבת לפרוק.. אני רק בשבוע 9, הריון שני, יש בבית ילדה בת שנתיים וחצי. אני מרגישה שאני מתפוצצת מעצבים, בעבודה, בבית בכל מקום. והכי קורע לי את הלב הלב שאין לי סבלנות לילדה שלי, כל התגובות שלי אליה בעצבים ובכעס וזה לא מגיע לה היא ילדה מדהימה. בעלי מאד עוזר לי ולקוח על עצמו המון דברים וגם עליו הכל יוצא. אני פשוט לא מסוגלת יותר.. כל כך רציתי את ההריון הזה ואני פשוט לא יכולה להתמודד בנתים, לא יודעת איך אני עוברת את זה בכלל. ואני מבינה כמה זה לא בריא לעובר אבל באמת פשוט לא מצליחה אחרת עם כל המודעות שיש לי למצב. מרגישה שאין לי אף חברה לפרוק לה, אני עם עצמי לבד. אני פורקת לבעלי.. אבל בואו זה גבר.. בהריון הזה הבנתי שהבעיות שלי, הן שלי בלבד, הן לא מעניינות אף אחת ואין לידי אף אחת שתקשיב ופשוט תהיה שם בשבילי. אני באמת לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד אני פשוט מרגישה שאני בלתי נסבלת לכולם ואפילו לעצמי 😢

אני כאן לאוזן קשבת ❤️ אם תרצי לדבר

גם אצלי ככה זה בגלל ההורמונים . אני אומנם בשבוע 25 אבל כבר תקופה דיי ארוכה שחסרת סבלנות לבעלי ולילד . הוא בן שנתיים ו11 חודשים . והייסורי מצפון בכל דקה ביום הורגים אותי כי זה משפיע עליו . ההתפרצויות זעם בגן , מתעורר בלילה ובא למיטה שלנו , מבקש את אבא שלו המון .. מנסה ממש לעבוד על זה ולשנות כי זה לא טוב בשום צורה לאף אחד מבני הבית ! בכל אופן מנסיון שלי החוסר סבלנות והעצבים עם הזמן יתגברו אז תנסי מעכשיו לראות איך את משתלטת על זה.. חפשי דברים שעושים לך טוב , צאי לנשום אוויר צח בערבים סיבוב עם הרכב אפילו לבד בשביל להתאוורר זה יקל עלייך … ואם תרצי לשתף באהבה ❤️

את לא לבד, כולנו קצרות יותר בהריון וההורמונים בלתי. גם לי יש קטנטונת מהממת בת שנה ו10 בבית שספגה ממני לא מעט חוסר סבלנות ובעל שלוקח על עצמו כל מה שיכול ממני בשביל שיהיה לי נוח יותר בהריון הזה והרגשות אשמה חיסלו אותי, משתדלת לשפר ולהתנצל בפניהם כשאני מרגישה שהגזמתי. בכללי בחיים האלה זה לא שאת לא מעניינת אף אחד או הבעיות שלך לא מעניינות זה פשוט שלכל אחד יש את התיק שלו וקשה להתעסק בתיקים של אחרים וזה בסדר בסופו של דבר כל אחד לבית שלו צריך את הפניות והאנרגיה הכי גבוהה. ממליצה למצוא עוגנים שעושים לך טוב, נגיד לא משנה איך היום שלי היה בערב אני אוהבת לקחת קנבס ולצייר זה מרגיע אותי..סתם דוגמה קטנה.