הייי, חייבת להבין אם התופעה הזאת רק אצלי או שזה נורמלי אצל ילדים 🙏🏻 בן שנה, כל היום צריך להיות איתו כי הוא לא מעסיק את עצמו לבד. לא משחק לבד ליותר מ2 דקות, תמיד חייב שמישהו ישב לידו על השטיח לשחק איתו. כל משחק שמביאים לו הוא מאבד עניין מאוד מהר, מעיף את המשחק ומתחיל לבכות. אם מישהו קם מהשטיח והוא ישר אחריו בצרחות ובקשה לעלות על הידיים (לא יודעת אם קשור לחרדת נטישה , כי דווקא בפרידות אין קושי למשל כשנשאר אצל סבתא או בבקרים במעון). אבל העניין שכל היום צריך להיות לידו, להעסיק אותו זה מטריד אותי (שלא נדבר על זה שזה מקשה על ההתנהלות בבית, אי אפשר ללכת לשירותים בלי שהוא יבוא אחרי) . ניסיתי אפילו לשים לו טלויזיה כדי לקבל כמה דקות לעשות דברים - גם לא מעניין אותו, רץ אחרי בכל הבית בצרחות. מוכר לכן? בכללי באיזה שלב הילדים מתחילים לשחק לבד?

מוכר וטבעי

ממש תלוי בילד ובטמפרמנט שלו

כן זה טבעי אני הייתי פורסת משטח במטבח לידי עם צעצועים ואז יכולה נגיד לשטוף כלים או משהו