בנות שעברו חווית לידה חיובית לא משנה אם טבעית או לא תכתבו לי את סיפור הלידה שלכן 🙏🏼 אני בחרדות מהלידה ואמרו שזה עוזר ובמשפחה והחברות הקרובות יש רק סיפורים שמכניסים אותי יותר לפחדים 🥹

עוקבתת

עוקבתת

זה כמו ללחוץ לקקי כמה דקות וזה נגמר ויוצא יצור קטן וחמוד תתפללי הרבה להשם תוך כדי הלידה

זה גם מרגיע וגם משחרר בצעקות לפחות לצעוק להשם, לידה זה ליד ה', זה נס מעל הטבע ,את אישה הגוף שלך בנוי לזה

בואי נתחיל שבאמת צריך תפילות ובכל מקום שניפול על השליחים הכי טובים! אני יכולה לספר לך על הלידה השניה שלי היה לי בבוקר צירים די סדירים שפתאום הפסיקו בצהרים הלכתי לבדוק פתיחה אמרו לי יש לך פתיחה 1.5 ואני לא זוכרת כמה המחיקה, אז חזרתי הביתה, ברותו זמן עבדתי מהבית בתמיכה טכנית המשמרת הייתה צריכה להתחיל ב6 וב3 דקות ל6 בום ירידת מים נסענו לבית חולים אין צירים אין כלום בבוקר פתאום ניהיו צירים סדירים באו לבדוק אמרו פתיחה 3 אחרי חצי שעה בערך הצירים ניהיו כואבים יותר הרופא בא לבדוק אמר פתיחה 6 וצרח על כולם להוריד הרגע לחדר לידה שאני לא אלד לו במחלקה שעה אחר כך הנסיך שלי היה אצלי עם 3 לחיצות שלקחו 3 דקות(אפידורל לא הספיקו לתת) יצאתי עם שריטה קטנה🤚🤚🤚 מקווה שזה מעודד אותך😀

אממ.. בסוף את מקבלת את הדבר שאת תאהבי הכי הרבה בעולם ❤️

חושבצ שזה עניין של הסתכלות הייתה לי לידה ארוכה וקשה אבל בחרתי להסתכל עלזה כחוויה מעצימה. מלמדת על עצמך. כזו שבסופה קיבלת את המתנה של חייך. חוויה שלימדה אותי שהכל קטן עליי ושאני מסוגלת להכל. תזתכלי עלזה כחוויה. כמסע

בואי נתחיל שבאמת צריך תפילות ובכל מקום שניפול על השליחים הכי טובים! אני יכולה לספר לך על הלידה השניה שלי היה לי בבוקר צירים די סדירים שפתאום הפסיקו בצהרים הלכתי לבדוק פתיחה אמרו לי יש לך פתיחה 1.5 ואני לא זוכרת כמה המחיקה, אז חזרתי הביתה, באותו זמן עבדתי מהבית בתמיכה טכנית המשמרת הייתה צריכה להתחיל ב6 וב3 דקות ל6 בום ירידת מים נסענו לבית חולים אין צירים אין כלום בבוקר פתאום ניהיו צירים סדירים באו לבדוק אמרו פתיחה 3 אחרי חצי שעה בערך הצירים ניהיו כואבים יותר הרופא בא לבדוק אמר פתיחה 6 וצרח על כולם להוריד הרגע לחדר לידה שאני לא אלד לו במחלקה שעה אחר כך הנסיך שלי היה אצלי עם 3 לחיצות שלקחו 3 דקות(אפידורל לא הספיקו לתת) יצאתי עם שריטה קטנה🤚🤚🤚 מקווה שזה מעודד אותך😀

והכי חשוב להבין שכל כאב שווה את מה שמקבלים בסוף🌹🌹

הנושא הזה בפורטי יעניין אותך https://link.forty.co.il?topic=954925

לידה ראשונה הגעתי לשבוע ארבעים בלי להרגיש משהו מיוחד , הלכתי למיון בבבוקר לביקורת ושם אמרו לי שאני עם צוואר מחוק תשעים אחוז ופתיחה שתים וחצי בלי צירים וכלום, שאלו אם אני רוצה סטריפינג ועניתי שכן. עשו לי סטריפינג ושלחו אותי חזרה הביתה. הלכתי חזרה ואז בערב ראיתי על התחתון הפרשה דמית והייתה לי הרגשה כזאת שאני יולדת ופשוט התחלתי סידורים אחרונים בתיק לחדר לידה. אחר כך עשיתי מקלחת ויצאתי להליכה של איזה רבע כזה וחזרתי כי שכחתי לעשות משהו חשוב בבית. חזרתי לבית ואז פתאום ציר , ישר הבנתי שזה ציר ואיך שהגיעה אחרי חמש דקות עוד ציר רשמתי לבעלי יש לי צירים בטא מהר. בעלי הגיעה מהעבודה די מהר וישר יצאנו , הבית חולים היה די קרוב אלינו משהו כמו עשרים דקות אני חושבת והגעתי לבית חולים כבר שאני לא מסוגלת ונכנסת עם דמעות בעיניים כי כואב לי. הגעתי לקבלה ביקשו שאמלא תפסים אמרתי להם שאני לא יכולה ואז הם אמרו שאני אמלא אחר כך ושיבדקו אותי . בדקו אותי והייתי עם פתיחה שלוש וחצי וצוואר מחוק לחלוטין ויאלה לחדר לידה, אחרי ארבעים דקות בערך עם צירים מטורפים שכל ציר דקה ויש הפרש של דקה וחצי מתחילת כל ציר ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה ומתחננת לאפידורל בודקים אותי והייתי עם פתיחה חמש ואז הגיעה המרדים של האפידורל. קיבלתי אפידורל ואחרי כמה דקות השפיעה ולא הרגשתי כלום , שכבתי בנחת והדולה שלי עשתה לי עיסויים ברגלים והיה ממש כייף. אחרי כמה שעות ששכבתי לי בנחת ואכלתי לי דברים טעימים הגעתי לפתיחה עשר וכמה לחיצות והילד היה בחוץ.

לידה שניה הייתי בשבוע 38+6 היה לי קצת תנועות יחסית למה שהייתי רגילה והחלטתי שבאותו בוקר אני הולכת לביקורת , אין לי שמץ למה אבל בבטן הרגשתי שאני צריכה ללכת וגם בשביל ליהיות רגועה כמובן שהכל בסדר. אמרתי בעבודה שאני לא מרגישה טוב והלכנו אני ובעלי לבית חולים שיבדקו אותי. עשו לי בדיקות ואמרו לי שהכל בסדר ושאני עם פתיחה של אחד וחצי שתים וצוואר מחוק שבעים אחוז. שאלו אם אני רוצה סטריפינג אמרתי שכן , עשו לי ואז שחררו הביתה. בבית אני זוכרת שבערב כזה אחרי מקלחת עשיתי סיבובי אגן על כדור פיזו ואכלתי צ'יפס שמנת בצל ואז הלכתי לישון. באזור שש בבוקר התחלתי להרגיש כאבי מחזור כאלה מידי פעם והאמת לא חשבתי שאלה צירים בהתחלה עד שראיתי שזה נמשך ונמשך אז הערתי את בעלי בשבע וחצי כזה ואמרתי לו תשמע יש לי כזה כאבי מחזור שבאים הולכים כרגע לא חושבת שזה צירים ממש אבל תתכונן שאולי יתפתח משהו. יחסית מהר זה ניהיה צפוף וכואב יותר והבנתי שזה צירים מה שכן זה לא התקרב לכאבים שהיו לי עם הראשון. התלבשתי והתארגנו , שמתי את הילד אצל ההורים שיביאו אותו למעון ויצאנו לבית חולים. הייתה נסיעה של איזה שעה והיה לי ציר בערך כל שלוש דקות , עשיתי נשימות והרגשתי שאני מצליחה להשתלט יחסית. הגענו נרשמתי ואז בדקו אותי. אני זוכרת שעשו לי מוניטור ושהייתי בפתיחה ארבע אחר כך הכניסו אותי לחדר לידה שכמובן הצירים יותר צפופים ויותר כואבים ועדיין עשיתי נשימות ולא הייתי במצב כמו בלידה הראשונה. חיכיתי לאפידורל וזה לקח זמן עד שבסוף עשו לי. אחרי כמה דקות זה השפיעה ולא הרגשתי כלום. צ'יק צ'אק הגעתי לפתיחה מלאה והמים לא פקעו לי 😂 המיילדת אמרה לי טיפה ללחוץ ובום שפריץ גדול המים נפקעו, שלוש לחיצות והתינוק היה בחוץ. אם הראשונה הייתה קלה אז השניה הייתה עוד יותר וגם ההתאוששות. ברוך השם ,מאחלת לכולם לידה קלה בידיים מלאות❤️

כל לידה זה נס. וצריך להאמין שהגוף שלנו מסוגל ללדת. לידה ראשונה- בשבוע 38+5 בלילה הרגשתי את המתוק שבבטן ממש משחק סלטות. הרגשתי שמתהפכת לי הבטן. המשכתי כרגיל ושום צירים. שבוע 39+3 הגעתי למעקב במיון באיכלוב. שאלו אותי באולטרסאונד איפה הראש. אמרתי מה זאת אומרת. שם😆. בקיצור הקטן התהפך לרוחבי. אין מצב ללידה טיבעית ככה. נלחצתי קצת, ואז החליטו לאפשר לי בגלל שהייתי בלי צירים לנסות היפוך. יש להם מחלקה ממש טובה. כעבור יומיים הגענו וב"ה הצליחו להפוך תוך דקה. יום אחרי היתה לי ירידת מים בשעה 7 בבוקר. 10 התחילו לי צירים ראשוניים. התעכבתי בבית עד 17. הגעתי למיון עם פתיחה 1.5. זה היה ביום שהתחיל הבלאגן עם הקורונה. אז היו בלחץ ועוד לא ידעו מה זה בדיוק ואיך מועבר אז המליצו לי לעשות זירוז שלא ידבק העובר בעקבות הירידת מים. בקיצור. זירוז ואפידורל ולידה שמחה ב"ה רגילה בלי תפרים. לידה שניה- משבוע 37 היו לי צירים שלא נגמרו. הייתי 3 שבועות עם פתיחה 1.5. בשבוע 40 הגעתי בעקבות צירים ואמרו לי פתיחה 3. לא משחררים אבל מחכים שימשיך ל3.5 ואז חדר לידה. עשיתי הליכות. מקלחת חמה. תרגילים ושום דבר לא מתקדם. כעבור 4 שעות הגעתי ל3.5! זהו חדר לידה. אפידורל. זירוז שוב כי לא התקדם מספיק ותינוק מתוך בלי תפרים ב3 לחיצות😊.

לידה שלישית- נס בפני עצמו. אין בכלל צירים. הגעתי למיון בדיוק בתאריך לידה למעקב. הגעתי עם תפוח 1 ובקבוק מים. ובלי סוללה. מוניטור תקין. מתקשרת לבעלי שעוד רגע בדיקת רופא וחוזרת. בדיקת רופא. הרופא אומר לי מיעוט מים והעובר עכוז. מופניית ליולדות לניתוח. אני עוד לא מעכלת. אמרתי לו שלפני שבוע אצל הרופאת נשים העובר היה מצג ראש. אז ממש ביקשתי שיבקש מהמחלקה שינסו לעשות היפוך. הוא היה ממש עקשן ואמר שאין מצב שיאשרו בתאריך הזה וגם בגלל מיעוט המים. אמרתי לו שאני עוד לא חותמת ואתייעץ לפני. הוא מסכים אומר שזה לא דחוף להרגע אבל הוא לא משחרר ואז ניתוח. בקיצור בלי סוללה מםסה להשיג את בעלי אין תגובה. חופרת לו. וכלום(הוא עם 2 הילדים בבית). התקשרתי לשכנה ביקשתי שתדפוק בדלת ותודיע לבעלי שיתקשר דחוף. בנתיים מתקשרת לאמא שלי מודיעה לה שתגיע. מתקשרת עם נס הפלא' ששורד לדודה שלי שהיא מיילדת והיא למדה עוד סביב הריון ולידה וכמובן יש לה קשרים. היא יועצת לי לתקשר עם רופא מיוחד של היפוך. דיברתי איתו והוא לא כ"כ ידע לאן להפנות בשבוע המתקדם רק ללידת עכוז בבי"ח אחר. בנתיים בעלי חוזר אלי מעדכנת אותו ודחוף שיבוא ויביא משהו לאכול כי אני גוועת. 6 שעות מאז שהגעתי. הוא ישר סידר עניינים. בנתיים הרופא רואה אותי בחוץ ממתינה אומר לי להיות בצום עד הניתוח. אני עוד רגע מתעלפת..😉 בקיצור כעבור עוד כמה שעות. הגעתי למיון ב9. עברתי למיון יולדות ב17:30. מכינים אותי לניתוח ובדיקת רופא אחרונה חוזרת ומוניטור. פתאם אני מרגישה שצורת ביטני השתנתה. אמרתי לאמא שלי. נכנסנו לרופאה היא אומרת התינוק כבר לא עכוז התהפך לבד לרוחבי(בקיצור חוגג בביטני. ויש לו כנראה מספיק מקום😇). ניסי ניסים סיפרתי לרופאה שכבר היה לי אצלם היפוך ואולי אפשר בכל זאת. הנה הוא זז😁. תודה לה' היא הסכימה וקראה לרופא מהפך בדחיפות לחדר. הוא הגיע אמר או שהצלחנו וישר זירוז וחדר לידה שלא יחגוג עוד. או אם לא מצליח ניתוח. בערך כל האחיות שראו אותי כל היום באו לחזות בפלא😆.. פדיחות. והוא מעך לי ממש את הבטן אבל ה' נתן ברכה במעשי ידיו והצליח. זהו. ניסי ניסים. מוניטור. זירוז. אפידורל. לא הרגשתי אפילו ציר אחד חזק. התפללנו הרבה ב"ה הלידה רצה והתינוק ב"ה בחוץ בריא ושלם בלידה רגילה ובלי תפרים. איזה טוב ה'! הרופא המהפך הגיע כמה פעמים מרוגש כולו מהפלא. רק בא לדרוש בשלומי. חוויה התחילה מפחיד אבל נגמרה חלומי😊

כל אחת והניסים שלה. יש כאלה שהנס עבורן הוא דווקא ניתוח. אז מה שחשוב להתפלל שיגיע מה שהכי טוב והכי טוב לנו ולעובר😊 בעז"ה ניסים לכולן!

שבוע 36+1 רגע לפני שהלכתי לאכול המבורגר עם המשפחה ראיתי שהייתה לי הפרשה קצת חומה צילמתי והלכתי לאכול, בזמן האוכל הרגשתי פשוט שיוצאות לי הפרשות בכמויות בלי הפסקה וכל שנייה הלכתי לבדוק ולא היה כמעט, לקראת סוף האוכל התחילו לי כמו כאבי מחזור כאלה בבטן התחתונה אז כבר התחלתי קצת לדאוג, הבן זוג שלי היה אצל הספר אז עדכנתי אותו ואמא שלי אמרה שניסע ישר אחרי האוכל למיון לבדוק. עצרנו קודם בבית רציתי להחליף בגדים נכנסתי לשירותים וכשניגבתי את הפיפי פשוט היה כמויות של דם, התחלתי לבכות את חיי ולהיכנס ללחץ, נסענו ישר למיון, ומשם התחילו הצירים, השאירו אותי להשגחה, יום למחרת צירים כל היום אבל עדיין נסבלים, עד הלילה שכבר היה ממש בלתי נסבל, הלכתי לבדוק פתיחה 3 והכניסו אותי לקבל טשטוש, הלכתי לישון, קמתי פתיחה 6 בכאבים לקחתי אפידורל הלכתי לישון קמתי פתיחה 10 ותוך שתי דק הילדה הייתה בחוץ. הכל בסופו של דבר שווה את הרגע שאת מחזיקה את התינוק שלך, והייתי מוכנה לחזור לאותו יום ולעבור אותו שוב ושוב רק כדי להרגיש את הרגע העוצמתי הזה עוד פעם.

תודה לכל מי שהגיבה חזקתן אותי מאוד ואני כבר מתרגשת לפגוש את הקטנה שלי ממש בקרוב 🥰🫶