בא לי לפרוק ולשתף אני מרגישה שהבאתי ילדים לעולם ואני כל היום סביבם כל היום עם פיג’מות כל היום סביב הבית הכביסות האוכל המקלחות ההחלפה וכאילו בעלי דבר לא השתנה מהשגרה שלו יכול להתאמן מתי שרוצה יכול לדפוק אמבטיה של שעה , יכול לקום מתי שרוצה ואפילו לצאת עם חברים . ואני לעומת זאת ללכת לעשות גבות צריכה לחפש שיהיו עם הילדים כדי לפנות לי זמן של שעה .. וזה מתיש ולא פייר ויותר מזה מכניס אותי לעצבות ומרמור שכן בסוף אפילו גורמים לנו לריב

תדברו על זה… אין סיבה שאחד יסבול, שניכם ההורים שלהם, הנטל לא אמור ליפול רק על הורה אחד..

אמאלה בדיוק מה שאני מרגישה לעזאזל חחח

שתי אנשים נמצאים באותו מקום אחד רואה גן עדן אחד רואה גיהנום. יש לך משפחה, משהו שיש הרבה שאין להם, שמייחלים לזה. אפשר להבין את הקושי שלך ״שאת מרגישה שאת ״נבלעת״ אבל את יכולה ללמוד איך למצוא זמן גם לעצמך. יש נשים ללא בעל יש זוגות ללא ילדים שבדיוק בוכים על זה שעוד ניסיון להביא חיים לעולם נכשל. את יכולה לדבר עם בעלך ולהסביר לו שגם את זקוקה שניה למרחב שלך ותמצאי את הזמן לדבר הזה. זה בדיוק הנקודה של להודות על הטוב שיש לנו.

תדברי עם בעלך ברוגע ותסבירי לו את ההרגשה שלך..

זה באמת קשה שאת עושה הרבה יותר ולא רואה השתדלות מצידו

אני כל בוקר אומרת תודה על הכל זה לא מובן מאליו עוד אחרי שעברתי מחלה לפני 4 שנים בין חיים למוות יש לי בעל שמעניק לנו הכל לרגע לא אומרת שהוא לא מדהים ,שיו הוא על קו שהוא עובד מכניס כסף והתפקיד שלי זה להיות עם הילדים , שהשגרה שלו הוא לא מוכן לשנות אותה כי נותן לנו הכל הכוונה מבחינתו שאם עבד במהלך השבוע שישי שבת זה המנוחה שלו , הוא יישן כמה שרק רוצה וחלילה שמישהו יפגע לו בשבת

אני לא שופטת חלילה אבל אנחנו מביאות ילדים לעולם ובוחרות ברוך השם עם מי להביא , השאלה שלי האם אנחנו מכירות את הבן זוג בעל חבר שאנחנו בחרנו וידעות מה הציפיות שלנו ממנו ושלו מאתנו אז איך אפשר להתלנון , הוא גם יכול מחר לקום וללכת ואז מה נעשה ? צריך להיות חזקות ולדעת שלרוב זה מה שמחכה לנו ולעשות את זה באהבה ולמצוא פתרונות בלי כעס על הבן זוג , לדוגמא אצלי הוא המפרנס ואני בבית עוזר במה שצריך ואני יודעת שבגידול של הילד הוא לא יעזור אם זה טיטולים ולהאכיל ולשמור הוא ישחק איתו והכל תלוי גם באיזה גיל … התינוק!

תעשו שיחה תסבירי את הצד שלך שגם את רוצה אוויר לנשימה לחברות וזמן לעצמך ושהוא חייב לקחת חלק

גם אני הייתי ככה ולפעמים עדיין תקשיביייייי דבר ראשון הפוסטים פה בפורטי על הפלות , לידות שקטות מצבים ממש ממש קשים מחזירים אותי למציאות ועם כל ה״אתגר״ באיפול בילדים זה מזכיר לי כמה אני ברת מזל !!! דבר שני אני ממש לא מקטינה את הקושי שלך כי אני כם חווויתי ועדיין חווה אותו מה שעזר לי לצאת מהמצב הזה זה ככה א . לקבוע לי לפחות פעם בחודש גבות ולק גל ולעדכן את בעלי שביום הזה אני יוצאת לשעה וחצי בערך . ב. לקבוע פעם בשבועיים דיקור /שיאצו משהו לנפש שלי (שהוא גם רפואה) שאין מצב שאני מפספסת וחייבת ללכת . ג. מתי שבעלך חוזר מהעבודה / פנוי את מציבה לו עובדה שאת יוצאת סיבוב לקניון או לחברה לנשום אוויר וחוזרת עם כוחות מחודשים . וזהו ❤️ מקווה שעזרתי ❤️ ותמיד שקשה תזכרי שזה רק תקופה ואוטוטו הם יגדלו ואת תתגעגעי לזמן הזה איתם אבל בו זמנית כן תדאגי שיהיה לך זמן לעצמך ושבעלך ישמור עליהם .

תדברו בניכם. ואולי כדאי לחשוב על מעונות גם אם הילדים צעירים ושתצאי לעבוד ואז החלוקה צריכה להיות שווה. כי שניכם צריכים לקום לעבודה אז שניכם מארגנים את הילדים ומוצאים יש ימים שהוא אוסף אותם יש ימים שאת. ככה תתחילי להרגיש שאת קמה מתלבשת נושמת