דבר שלא מדברים עליו.. אף אחד לא סיפר כמה זה בודד להיות אמא ומנגד כמה זה ממלא את הלב

זו הבדידות הכי גדולה שהרגשתי כי את מרגישה שאף אחד סביבך לא מבין אותך ולא במצב שלך עוזר ממש לדבר עם אמהות אחרות שנמצאות גם במצב שלך נגיד עם ניו בורן

אמלה בול מה שעבר עלי כל השבוע..

אני חושבת שזו בדידות מוזרה אבל שבעלי יהיה בריא הוא עושה הכל כדי הכיייי להבין אותי להכיל אותי להרים אותי ופשוט להיות שם! וזה מרים ברמות ולהיות אמא זו אהבה שהלב לא מכיר😍

אני מדברת עם אמהות וגם נמצאת בקבוצות של אמהות וכאלו שילדו באותו חודש שאני ילדתי כך שכולנו אמורות לעבור את אותו הדבר משום מה הכל נראה לי אצלן וורוד הן מצליחות לתפקד בבית ולתקתק את הדברים, לבשל, להיות עם הבעל, ולהעניק לתינוק כל מה שצריך מבלי להחסיר אני לעומת זאת לא מוצאת את הזמן לסדר את הבית, אני כל היום עם התינוק מניקה וכשהוא נרדם אני ישנה איתו כי החוסר שינה שובר אותי ושלא נדבר על בעלי.. הוא מדהים, באמת אבל מחודש 8 הוא לא ישן איתי בכלל, ישן רק בסלון בחיים לא חשבתי שהוא יעשה לי את זה ויישן בנפרד ממני, הוא בא למיטה כשבא לו משהו והולך.. אשכרה כמו תייר ואני? אני לבד אנחנו כבר לא מדברים כלכך כמו פעם, אף אחד לא שואל לשלומי, בגלל שילדתי והחברות שלי רובן רווקות אז גם חברות אין לי, אני בעיר אחרת והמשפחה שלי רחוקה ממני ומרגישה כלכך בודדה והתינוק שלי זה המקום המאושר שאני מסתכלת עליו והוא ממלא את הלב שלי

יא אנונימית חיבוק חזק חזק חזקקקקק!!!! אל תרגישי ככה ואל תפלי לזה ההתחלה היא מאוד קשה וכן את מרגישה שאף אחד לא מבין ולאף אחד לא אכפת גם אני גרה בעיר אחרת רחוק מההורים שלי ונסעתי אליהם בהתחלה כדי להרגיש מוקפת באנשים שכן אוהבים אותי ואכפת להם ועד עכשיו שהילדה תכף בת ארבעה חודשים אני אחת לשבועיים נוסעת להורים שלי לאחיות שלי תהיי במקום שאת אהובה בן זה ירים אותך יחזק אותך.

הכל ממש לא מושלם אצל אף אחת חחחח גם אני מניקה וזה קשה בטירוף עדין לא הצלחתי להבין את זה אחרי כל כך הרבה זמן ואני לא עושה כלום, כלום כלום כי אני אצל ההורים אני לא מספיקה לעשות שום דבר או לתת יד ואני כבר בוכה מהמחשבה שנחזור הביתה שלנו ואצטרך לעשות הכל בעצמי ואני לא יודעת איך יהיה לי זמן וגם לנסות לישון איתה ולהניק ולכבס ולנקות ולעשות קניות וכו וכו את מדהימה !!! שאת עושה הכל לבד

אני אוהבת את בעלי וכלכך מעריכה אותו ואת מה שהוא עושה בשבילנו אבל מרגיש לי שהוא לא מספיק איתנו אני לא יודעת אם זה ההורמונים אחרי לידה מדברים או שזה אכן המצב כשדיברתי איתו על זה הוא סוג של נפגע ממני שאני מרגישה ככה ואמר שהוא חייב את השינה בנפרד כי כשהוא ישן איתנו בחדר הוא לא מצליח להירדם בגלל שדואג לתינוק (התינוקי מתעורר הרבה, ועושה קולות של בכי מתוך שינה ולכן זה מונע ממנו להירדם)

גם בעלי אחרי הלידה ישן בסלון מלא כי היינו במיטה קטנה ולא הצליח לישון עכשיו עברנו למיטה ממש גדולה אבל זה עדין מפריע לו בלילה והוא מתעורר הרבה זה באסה

חיים שלי זה גם הרבה הורמונים עד היום אני מתעצבנת מזבוב עושה פיל חחחחחחח הכל ממש לא ורןד הבית יכול לחכות הכל יכול לחכות תדאגי לעצמך

תודה נוי ועדי זה מעודד לדעת שלא רק אצלי ככה אני חודש אחרי הלידה והכל חדש לי ונורא קשה אני מנסה להחזיק מעמד ומאוד קשה ככה להיות אישה, להיות אמא, להיות רעייה, ולהחזיק את הבית אני מסתכלת על בנות שיש להן כמה ילדים ולא רק אחד וכלכך מעריצה אותן על איך שהם מחזיקות ומצליחות לתפקד

תזכרי שאת לא רואה את המצב האמיתי אצל אחרים אלא מה שמראים לך בנוסף יש תינוקות יותר תובעניים מאחרים הבת שלי היתה עלי כל היום בהנקה עד 3 חודשים הבן שלי היה יונק מתנתק והולך לישון חוייה מאוד שונה בינהם... לגבי בעלך, חשוב שתדברו, שכל אחד יציף את הקשיים והצרכים שלו ותחשבו איך אתם עוזרים אחד לשני, זו תקופה מאתגרת אבל היא עוברת

חד משמעית!!!!!!!! מדוייקת!!