חושבת המון על הלידה הקרבה (ראשונה בע"ה) ועל החיים שאחרי. קצת נלחצת, קצת מתרגשת וגם קצת מבולבלת. אומרת לעצמי כל הזמן- אני לא הראשונה ולא האחרונה, אפשר לעשות את זה..וגם השאלות של "איזו אמא אהיה", "איך אדע שאני עושה ופועלת טוב ונכון", כל הזמן ברקע. מה עזר לכן להתמודד עם התחושות המעורבות לפני וגם אחרי?

אני יכולה להגיד שגם אני חשבתי את זה לפני הלידה. אבל שום דבר לא יכול להכין אותך לדבר האמיתי. יהיה לך עוד הרבה שאלות אחרי שתלדי ויכול להיות שתישברי כי תרגישי שאת לא מצליחה. תהיי חזקה זה רק בראש שלך. הדבר שלי עזר זה בעלי שהוא לא הפסיק להרים אותי ולהגיד לי כמה שאני טובה וזהו . כולם עוברות את הבלבלה הזאת ולא לשכוח שאנחנו הורמונליות שיא

כל החיים משתנים ב360 מעלות הגוף משתנה הכל זה אושר תינוק אבל זה חיים אחרים לגמרי

אני יכולה להגיד לך את האמת ,הלידה חוויה מהממת ומרגשת לאחר מכן יש המון התמודדיות והמון אנשים שיגידו לך מה לעשות ואיך וכו.. תקשיבי אחר כך ולעצמך ,תעשי מה שאת חושבת לאותו הרגע ואת תדעי אהובה זה פשוט שם מהרגע שאת אמא הגוף פשוט יודע איך להתמודד ,יהיו הרבה רגעים קשים בהתחלה עם השינה והבכי אבל זה עובר והכל יהיה בסדר הגוף משתנה נכון אבל את תחזרי לעצמך בגדול והכל שווה את זה והכל יהיה לך חדש ופשוט תחבקי את זה ותתני לעצמך להיכנס לחיים האלה בצורה הכי טובה שיש לא לחשוב שלילי הכל יהיה בסדר ואת תיהיה אמא מדהימה ❤️

ולי מאוד עזר לדבר עם אמא שלי תמיד היא תמיד הייתה שם בשביל להרים אותי ולהגיד לי שזאת תקופה שתעבור ובסוף את כל כך תתגעגעי לגיל הקטן והחמוד הזה ולזכור שהכל חדש להם וכל דבר שקשה להם בחיים פשוט חדש להם והם בעצמם לא יודעים להתמודד ושבורא עולם לא סתם נתן לנו את התפקיד הזה כי אנחנו הכי מסוגלות לזה והמון אמונה 🩷