קראתי פוסט ממש יפה ובא לי לשתף אותו כאן כמובן שלא מדובר על מקרה אלימות ועל מקרים מאוד קיצוניים אבל בגדול ממש התחברתי לכתיבה ולמסר, תהנו🫶 היי, אני גרושה. בדפדפוף בדף הפייס שלי את תראי אישה שמחה, חזקה, שחיה את החיים הטובים. מהשנייה שהתגרשתי לא היו חסרים לי מחזרים, ואם להיות כנה החיים שלי בתור גרושה הם די קלים למי שמסתכל מבחוץ. כל יום עולים כאן פוסטים על הבעלים, כל יום אני רואה את השאלה "אז מה אומרות - להתגרש?" והיד קלה על המקלדת ובשנייה גורלות נחרצים, בתים מתפרקים, ילדים גדלים למציאות אחרת, חורבן אמיתי. אז נעים מאוד וברוכה הבאה לעולם האמיתי של הגרושה, את זה לא תראי בדפדוף בפייסבוק, הרוב גם יגידו לך שזה הכי כיף בעולם ! יש לי שקט ! יש לי חופש ! מי צריך אותו ! אבל בואי נדבר על זה.. את, כן את, שבעלך החמוד שוב מעצבן אותך, שהוא לא עוזר בבית, שהוא שוב זורק את הבגדים על הרצפה, שהוא כל הזמן לא רואה אותך, לא מעריך אותך והפרצוף שלו עושה לך בחילה, שהילדים משגעים אותך ואת כבר לא זוכרת איך נראית תחתית סל הכביסה, את נשבעת שיש רגעים שפשוט בא לך לקום וללכת ! ובתוך הראש שלך את חושבת שאולי הגיע הזמן, בא לך לחיות אחרת, הרי את יודעת מי את, את אישה יפה, מאוד יפה, אפילו המוכר במכולת כל הזמן זורק לך הערה, והמסנג'ר שלך מוצף בגברים שרק מחכים להודעה, והוא? למה את צריכה אותו? מתי בפעם האחרונה הוא אמר לך שאת יפה? אז את מדמיינת לעצמך אותך, במקום אחר, בטוחה שיגיע "האחד" שיאהב אותך ויעטוף אותך במסעדות יוקרה, טיולים סביב העולם, ואפילו תהיה לך מנקה קבועה. בסך הכל את באמת אישה טובה, הוא פשוט לא יודע להעריך, והחברות אומרות לך שאישה כמוך כבר אין, ושכל גבר יקפוץ על המציאה, ואת עסוקה בחלומות על עתיד אחר, על אהבות שהיו, על רגשות שנעלמו. עצרי. מזמינה אותך לבוא לחיים שלי, אני נראית מעולה, אני עובדת קשה בשביל שזה יקרה, אני חכמה, פלפלית לא קטנה, אני מאוד חזקה, מלאה בשמחה, אחת שיודעת לכבוש כמעט כל גבר, יש לי ילדה מהממת, משפחה תומכת, ופרצוף פוטגני. אבל מה את לא רואה? את הכאב. את הבדידות. את הלילות השלמים שאני יושבת על הקפה והסיגריה בחרדה קיומית. את העצב על ההווה והעתיד. את הבכי ההיסטרי על זה שנכשלתי. את הלב שנשבר בכל פעם שהילדה שלי קופצת משמחה כשאבא בא לקחת אותה, והיא לא זוכרת מציאות אחרת של בית אחד, של בילוי משותף. על אובדן התמימות, על ימים שחיוך היה מילה גסה, את זה את לא רואה. את לא רואה כמה אני מתפללת שרק יהיה לי על מי לכעוס בגלל הבגדים שעל הרצפה. את לא רואה את הסלון שלי שהפך למיטה, וזה למרות שקניתי חדר שינה, אני פשוט לא מסוגלת לישון שם לבד, זה גדול לי מדי, את לא רואה שכשאני נופלת אין לי על מי להישען, אין לי אפילו על מי להתעצבן. את לא רואה את הלחץ הכלכלי, את הקושי בלשמור על רמת חיים סבירה כשאת מפרנסת יחידה, את לא רואה את אותם "האבירים" שמסתובבים שם בחוץ, את לא רואה את הקושי בלהקים פרק ב' כשהכל כל כך מסובך, את לא רואה את ימי השישי שהפכו להיות קרנבל של מסיבות במקום קידוש ושתי חלות. אז התגרשתי, כי לא הייתה לי ברירה, אבל את.. אל תהי אני. לא בכל מחיר, לא בגלל כל דבר, אני לא מדברת על מצבים קיצוניים של אלימות, בגידות וגבר אכזר. אני מדברת אך ורק על המצבים הרגילים שגורמים לך לרצות לברוח מהמציאות שלך, מה שאת לא יודעת שלמציאות שלך אני מייחלת, תשמרו על הבית שלכן, תעריכו את הבעלים שלכן, הם בטח לא מושלמים, וכן הם גם מעצבנים, אבל עדיין אפילו שהוא עם הכרס שוכב על הספה, את אוהבת אותו. הוא האיש שלך, פעם היית מוכנה למות למענו, את רק צריכה להיזכר, קחי רגע לעצמך, תביטי בו מהצד, ותביני, שהחיים שלך טובים, את רק צריכה קצת עבודה עצמית, קצת להתבונן, קצת לחשוב, קצת לרצות להפוך את המציאות שלך לחלום שלך כתבה לינוי חן #תעצרו_את_הטרנד

וואוו עוצמתי

ואווווו איזה יפה

מטורף. חיכיתי לפוסט כזה הרבה זמן. לא פעם יצא לי לראות פה פוסטים של בנות שמשתפות כמה נמאס להן מהבעל וכו כו והשורה התחתונה היתה ..״ אז מה אומרות? להתגרש?״ בתור אישה בוגרת להורים גרושים זה צלקת לכל החיים.עד היום כואב לי שאני לא יכולה לעשות את ימי שישי עם אמא ואבא שלי ביחד. ושוב לא מדברת גם על מקרי אלימות מכל סוג שהיא, כמובן בגידה.. מדברת על זה שהכל פרוץ היום ונשים וגברים כאחד מחפשים את הריגוש והניצוץ הזה וכשלא מוצאים מחפשים בחוץ או מפרקים. חברים, אם לא תקומו כל יום לעבודה אתם גם לא תמצאו. זוגיות זו עבודה. כמו שקמים בבוקר והולכים לעבוד כך גם בזוגיות צריך לעבוד, לתחזק, השגרה שוחקתתתת אוהו כמה שהיא שוחקת אבל הבחוץ לא יותר טוב. רואה את אמא שלי כמה היא כמהה לזוגיות בגילה וכמה הבדידות לא עושה טוב. ממבט לצד יש גיל כזה ש״צולחים״ את המשבר ולא מפרקים ואחכ מודים על כך לכל החיים. שמרו על הבית שלכן בנות!! זה החיים האמיתיים ❤️

וואו מטורףףףףףףף ועוצמתיייי !!!

מאוד שמחתי לקרוא ואפילו חלמתי לכמה דקות שהיא מדברת אלי, הייתי מוכנה ללכת לטיפול, לשנות את עצמי, לעשות הכל כדי לתקן אבל לצערי המציאות אצלי היא אחרת..

אז למי שהפוסט כן מדבר אליה, היא ממש צודקת, אנשים לא חושבים על היום שאחרי, רק רוצים לברוח מההווה תעשו כל מה שאפשר לפני שעוד משפחה נהרסת🤍

לצערי אני במצב הזה של להתגרש עכשיו שקראתי את הפוסט הזה זה גורם לי לחשוב אבל יש לי סיבה אחרת לא בגידה ולא אלימות.. לא יודעת מה לעשות ☹️

וואי איזה חיזוק חזק… בעלי אהבה שלי הוא ואנחנו בתקופה קשה ולא פשוטה וזה עשה לי חשק לחכות לו שיחזור הביתה ולחבק אותו🥹

בדיוק אני בוכה אחרי ריב קשה מאוד שנמשך כבר מעל שבוע והוא לא מוכן לשתף פעולה עם גירושין ומצד שני לא להשתנות הפוסט הגיע בזמן מצד אחד מצד שני האם יותר כיף לבכות מהביחד(בגללו) יותר מהבדידות(בלעדיו)????

מטורףףףף ונכוןןןןן

וואיי כמה שזה נכון ואמיתיי, צריך לחשוב טוב כמה פעמים לפני שלוקחים צעד כזהה

ווואו

ואו עשית לי דמעות כמה זה נכון

אני בדיוק בתהליך להתגרש… בגלל שבעלי לא עובד ולא מפרנס את הבית . גם כאן את מציע לי להשאר ?

אני מתגרשת מבעל שהתעלל בי רגשית ומילולית 9 שנים, הוריד אותי לתחתית של התחתית. אומרת לך שאין יותר משחרר וחופש מזה, אולי מפחיד ויש רגשות אשמה כלפי הילד אבל לגמרי עדיף להיות לבד מאשר עם בן אדם מתעלל!