יש דבר כזה שעברתי הטרדה וזה לא השפיע עלי?

בתור ילדה מאח.....בחיים לא סיפרתי למישהו כי לא רוצה להרוס לו את החיים אני יודעת שהוא עשה שטות ומתחרט את החיים

אבל כולן מי שעברה את זה תמיג אומרות כמה זה השפיע עליהן....אני לא מרגישה שגרם לבעיות.....הגיוני?

אני גם עברתי הטרדה מגיל שבע עד שתיים עשרה מאותו בן אדם וזה לא משפיע עליי אבל לפעמים יוצא לחשוב על זה שלא יקרה לילדים שלי ככה

מה ההגדרה שלך להטרדה?

ומה זה לא רצית להרוס לו את החיים הבן אדם דפוק וצריך טיפול אני מצטערת

אנונימי הוא היה בן 17 היום בן 33 אבא לילשים אבא מושלם....

עם זה לא משפיע עלייך נפשית אז אני לא חושבת שצריך ללכת למשטרה זה אלוהים יפגע בו כבר

הוא ממש היה מחבק בצורה מוגזמת...בהתחלה עשה לי טוב הייתי בת 9 חשבתי שאוהב אותי היה מחבק במיטה..היום אני מבינה שהיה משתפשף בי זה הפסיק שיום אחד הוא קם ממני ואז ראיתי שיש לי נוזל לבן על הבטן התחלתי לבכות והוא מאז לא העיז להתקרב..אחרי כמה שנים הבנתי יותק מה קרה

אז אותי ממש אנסו מגיל שבע עד גיל 12 וזה לא משפיע עליי

סתם יוצא לי לפעמים להזכר ולחשוב...כי קשה לי אפילו לבעלי לא סיפרתי כי הוא אחד שלא ישתוק וגם מוזר לי אני בן אדם מאוש בקיא בנפש...מענין אותי אם לא אשפיע או ישפיע

וואו דנדוש כל הכבוד

סיפרת למישהו על זה?

רוז זה הפחד שלי

יכול להיות שאת חושבת שזה לא השפיע עלייך כי כרגע את לא רואה את זה אבל זה יכול להתפרץ באמצע החיים בכל מיני צורות זה צמיד נמצא בתת מודע שלך

סיפרתי לאמא שלי בתקופה האחרונה רק הבן אדם שעשה לי את זה זה הבן של הגרוש של אמא שלי ואמא שלי פשוט בכתה ואמרה לי למה לא סיפרת לי והייתי שומרת עלייך

נגיד שהתחתנתי עם בעלי...לקח לי שנה לתת לו לחדור...אז ממש כעסתי עליו אבל זה עבר היום אין לי פחד מזה...

מרגישה שממש באלי לשתף משהו שמכיר אותי... מיותר נכון? כי אני לא מעונינת לנקום בו

אני מתה לשתף אותו...הוא יעשה רעש ולא יסכים שנפגש איתם...קיצר הוא ימחק אותם גיסתי והאחיניות לא אשמות ולא יודעות דבר..לא באלי להעניש אותו על שטות שעשה בתור נער

בן 17 זה כבר גדול ובוודאות הייתה בו ההבנה שזה פסול! שזו סטייה וצריך לטפל בה. אני מאוד מקווה שלא קורה שום דבר בחדרי חדרים עם הבנות שלו.. ואי אפשר לדעת האם הפסיק עם זה או לא. בכל מקרה, אני לא יודעת אם את צריכה לספר ולעשות עכשיו סקנדל אבל לגמרי צריכה ללכת רגע לעבד את החוויה הזו עם איש מקצוע בשבילך.. כדי שלא תחיי כל החיים עם התחושה המגעילה הזו ומשם תביני איך את צריכה לפעול.

שטות שעשה בתור נער ? אח שלך אונן עלייך בעזרתך בלי שידעת בכלל :( אין לדעת אם זה דפוס קבוע אצלו , את לא יודעת אם הוא עושה את זה לבנות שלו (מאוד מקווה שלא) גם אם זה נראה לך שהכל שם מושלם! תשתפי את בעלך ותסבירי לו מה את מרגישה ושזה לא משפיע עלייך לדעתך ותבקשי ממנו שלא יעשה מיזה רעש גדול

סורי לומר אבל אין סיכוי תמיד בבית ספר המורה שלי ידעה על זה ואמרה לי לא תטפלי עכשיו זה יפגוש אותך בהמשך והינה אני היום פוגשת את זה אחריי 8 שנים בדיוק

זה דכתבת את זה אומר שכן מדפי אני גם עברתי מאותו אחד במשך 4 שנים ככה ורק עכשיו זה התפוצץ הדחקתי כ"כ הרבה שנים אגב אחיך יכול לעשות את זה לבנות שלו תגידי לו באופן אישי שעולה לך תריגרים לא טובים ממנו ולפני שאת הולכת למשטרה חשבתי להגיד לך שהתנאי שלי של לא ללכת למשטרה זה שתלך לטיפול פסיכולוגי בחור בן 17 זה בחור גדול עם כל הכבוד

ותלכי גם את לאיפול

אני חושבת בניגוד לאחרות כאן שאת ממש מהממת שסלחת לו ואת סופר בוגרת נפשית שהגעת להבנה שהוא היה ילד והוא בטוח מצטער על זה ובעיקר מעריצה אותך שאת לא משתפת את בעלך בזה כי את יודעת שהוא ממש ישתולל על זה (ובצדק מצידו!) את ממש ממש ראוייה להערכה! את מהממת! ומצטערת בשבילך שעברת את זה😔🫂♥️

אני קוראת את התגובות והצורה שבה את מתנסחת מראה כמה שזה כן השפיע עלייך פשוט את מדחיקה את הנושא מאוד מאוד מאוד.

כאילו אני כתבתי את הפוסט😶

אמא של נועם תודה❤❤❤

סיון למה?

מישהי גם את עברת את זה מאח? ומה עשית?

אם הייתן מכירות אותי הייתן בהלם מסיפור כזה...לא רואים עלי בכלל

גם עלי לא רואים כלום כלום אף אחד לא יודע את הסיפור שלי חוץ מהפוגע ואחותי להיפל כל הזמן אומרים לי איך את כך הזמן שמחה ובקושי מתעצבנת וכו..

ואז שהלכתי לטיפול באמת הבנתי שיש בי סוג של שתי דמויות

כן. זה היה אומנם פעם אחת אבל עדיין... וכל השנים האלה באמת הדחקתי והדחקתי עד שלפני שנה בערך סיפרתי לבעלי(שאנחנו נשואים 8 שנים וביחד 10 שנים)ותתפלאי לשמוע שהוא לא כעס ולא ניתק קשר(באיזשהוא מקום זה עיצבן אותי כי ציפיתי שהוא יקבל אתזה יותר קשה ממני חח)אבל שיחררתי והבנתי שכל בנאדם מתמודד עם זה אחרת,יכול להיות שגם הוא מדחיק אתזה כמוני. עכשיו נגיד ביחסים זה לא תמיד מפריע פעם ב....זה לא משו שמציף אותי כל יום וכל שעה. אני בטוחה שצריך לטפל בזה אבל אני אומרת לעצמי אם זה לא כ"כ משפיע עליי אני מעדיפה "להניח" לזה. במיוחד שבעלי מאד רגיש ומתחשב. בכל מקרה אפשר לומר שגם סלחתי לו באיזשהוא מקום כי אני בטוחה שהוא עשה אתזה מתוך תמימות והוא באמת לא ידע מה הוא עושה כי זה גיל דפוק כזה שלא יודעים מה מותר ומה אסור.

אני גם סןלחת לו......אני גם מאמינה שיש לו את הפחד אם אני זוכרת את זה בכלל גי לפי איך שהוא מרגיש בנוח איתי חושב שאני לא זוכרת...ומה שמפריע לי זה שבאלי לספר לבעלי אבל אצלי הוא לא עדין ולא ישתוק...... וגם אני נשואה 8 שנים

מזה טיפול? הריון שלישי?

גם אם הוא לא ישתוק אני עדיין חושבת שאת צריכה לספר לו.כי הוא יחיה איתך עד 120 אז את חייבת שתיהיה לך גב ומשענת בעניין הזה. כמובן תסבירי לו גם איך את מרגישה לגבי זה(שאת מצידך סלחת לו וכו')ואז אולי זה ירכך את התגובה.

קודם כל עצם השאלה.... דבר שני לא סיפרת כדי לא להרוס לו את החיים, אם הייתה המחשבה של לא לספר אז הייתה גם המחשבה של כן לספר. ועצם ההבנה שזה יהרוס לו את החיים, את מבינה את חומרת הדבר. עצם זה שרק אחרי כמה שנים הבנת מראה שזה נשאר איתך במחשבות וכן עשה לך רע בלי שהבנת מה קרה לך. לקח לך שנה לתת לבעלך לחדור. מרגישה צורך לשתף - אם הדבר לא מפריע לך, למה שתרצי לשתף? תראי, כל אחת לוקחת דברים אחרת. להבדיל, יש ניצולי שואה שבנו חיים שלמים ויש כאלה שלא התאוששו. הכל תלוי בך ובדרך שלך ובאישיות שלך. אבל האם זה משפיע או לא? במקרה שלך כנראה שכן. לא רוצה להכניס לך טראומות לראש שלא יושבות שם ואולי רמת ההשפעה עלייך היא לא גבוהה אבל נראה שקיימת. אישית עברתי אונס ע"י בן זוג כשהייתי נערה במשך שנה וחצי והוא היה הראשון שלי והכל. זה כן עשה לי טראומה לא פשוטה אבל המשכתי לתפקד. אני מניחה שלא ממישתי את כל הפוטנציאל שלי בעקבות זה וכאן הבעיה. במקרה אחר יש לי דוד שנגע בי פעם אחת ואמר לי כמה דברים ובאותו מקרה היה ליצ'י על השולחן והוא הציע לי כמנחה, יעני להיראות נחמד. אני מאז כל פעם שאיכשהו מוזכרת המילה ליצ'י או מיץ או הפרי וכל דבר בהקשר הזה אני נזכרת בזה ואני מתכווצת. פעם הרופא נשים שלי סיפר לי שהייתה לו מטופלת בת 60+ עלתה ממרוקו. עשה לה בדיקה שגרתית ואז פתאום היא בעטה בו התחילה לבכות התלבשה ורצה מהמשרד שלו. אחרי כמה ימים חזרה אליו וסיפרה לו שהחדר שלו קרוב לשוק והגיע ריח של תבלינים שהיו בשוק במרוקו ושם כשהייתה בת 6 מישהו פגע בה והיא לא זכרה את זה בכלל והבדיקה ביחד עם הריחות העלו בה זיכרון שלא שלטה במעשים שלה כשהם עלו ועד עכשיו לא זכרה בכלל שקרה לה משהו. המוח שלנו שומר עלינו במגוון דרכים שכנראה לא נדע את כל הדרכים האלה לעולם.

אני סיפרתי לבעלי מה שעברתי אני יודעת שברגע שהוא יראה את הבנאדם אין יותר בנאדם ולא גופה וזה קרה עם מישהו שהוא לא מכיר אז מה הוא היה עושה אם זה היה אחי בכלל

אני עד היום מפחדת אם גבר עובר מאחורי אני צורחת ואם בעלי עושה את זה אני ממש כועסת עליו למרות שהוא לא אשם בכלל

אני חושבת שאת ממש מקלילה את הסיטואציה וזה חלק ממנגנון הדחקה שפועל היטב, עובדה שאת אומרת שזה לא משפיע עלייך. אני אתן לך את העובדות על פני השטח: אח שלך בהיותו גבר בן 17, אנס אותך (אונס לא כולל רק חדירה וגיל 17 זה גבר לכל דבר גם אם למדינה יש חוק אחר) את היית ילדה בת 9 שעברה אונס. אח שלך לא אבא מושלם, הוא פדופיל ומטרידן וזה לא עובר וסיכוי גדול שהוא לא עשה את זה רק לך. את מפחדת שבעלך יכעס עליו, ומפחדת לספר לבעלך כי אני חושבת שהוא האדם היחיד שינער את הכתפיים שלך ושל אח שלך ויסביר לה שמשהו לא בסדר. טראומות לא עוברות, הם בתוך הנפש שלנו עמוק עמוק ואז יום אחד הם מתפרצות עלינו, או על הילדים שלנו וחס וחלילה במשהו נפשי או פיזי. אני ממש מציעה לך ללכת לטיפול ❤️ושולחת לך חיבוק, את אמיצה ואת ממש לא אשמה בכלום (לא בגורל שלו, לא במה שבעלך יעשה, לא בגורל של הילדות שלו) אם הוא מנסה לרצוח מישהו והאדם הזה היה מתלונן למשטרה, לא היית אומרת - אוי הנרצח פגע באשתו ובילדים של הרוצח. היחיד שפגע בהם הוא הרוצח עצמו. ואח שלך אמנם לא רוצח, אבל פגע לך מאוד עמוק בנפש בין אם את מודעת ובין אם לא.

כן זה תלוי במלא דברים בכל אופן הלב איתך❤️

סיון את מהממת

וואי תודה לכן

וכשאתן אומרות ללכת לטיפול...מזה אומר? למי לפנות? איך זה נקרא?

עברתי לצערי הרבה הטרדות בחיים מאנשים שחושבים שמותר להם להגיד ולהתנהג איך שרוצים לא נותן לזה להשפיע עלי ביכלל רואה אתזה כאנשים חולים בנפש אין לי מה לכעוס אולי רק פעם אחת שתקתי על משפט כי הייתי בשוק שגם הבן אדם הזה ככה

אני בהלם חברות נשים יקרות תראו כמה נשים עוברות הטרדות בחיים אין אחת שלא חוותה מקרה מיני שאולי פגע בה בעקיפין או במישרין אני גם חוויתי כמה הטרדות ואונס בחיים שלי וזה מצער לחשוב שכל כך הרבה נשים באותו מצב חלק ממשיכות הלאה וחלק נשארות בכאב ובטראומה חלק מדחיקות וחלק מתמודדות מול זה אני שיתפתי את בעלי בהכל הוא כמובן הכיל אותי כן היה סיפור שלא רציתי לספר לו כי ידעתי שהוא יעשה רעש ויהיה לא נעים אבל סיפרתי לו והוא אכן עשה משהו בקשר לכך לא קיצוני אבל הרגשתי טוב אחרי כן למרות החשש של לפני של איזה לא נעים להתמודד עם זה ולפתוח את זה מולו כאילו שיחקתי את עצמי טיפשה כשזה קרה העלמתי עין הבן אדם השתפשף לי על התחת נצמד אלי מאחורה אבל זה כלום . עברתי הטרדה קצת יותר חמורה מבת דודה שנגעה בי על זמן שרק התאפשר לה אני אפילו לא זוכרת את הגיל שזה התחיל אבל הייתי קטנה וזה נתפס כשהייתי בכיתה ד׳ הניסוח של זה לא משפיע עלי זה לא נכון פשוט למדתי מזה צמחתי מזה ריחמתי עליה זה לא פשוט לילד להחשף למין בגיל קטן אבל הנס שלי זה שהייתי מספיק בוגרת וכשהכל התגלה כל הזדמנות ששאלו אותי על מה היה ואם אני רוצה לשתף פשוט פתחתי את הלב ולא חסכתי מילים ועד היום אני מספרת על זה אני מתמודדת עם זה מציפה את זה מעל לתת מודע שזה לא ישקע ויעשה לי טראומה הקמתי משפחה אני עם ילדה ראשונה בדרך בחורה בת עשרים שממשיכה בחיים זה לא שזה לא משפיע לפעמים אני חולמת עליה ועל מה שהיה אז מה ככה המוח משחרר דברים פשוט תתמודדי מול זה תרגישי יותר טוב ממה שאת חושבת שאת מרגישה

עדן לא סתם אומרים אחת מתוך אחת.

.

אני גם עברתי הטרדה מאחי🥺 יותר נכון אונס וזה בהחלט משפיע עלי עד היום

הכי קשה זה שההורים שלי יודעים מיזה ועדיין מקבלים אותו בבית😓

וואוווו גם אני עברתי את זה ולא הייתי פותחת את זה שוב

במיוחד לבעלי שמדובר באח

שזה ממש יוריד לו מאי שלי

לא מסכימה עם מה שהוא עשה,אבל בטוחה שהוא מתחרט ומפחד שיום אחד זה לא יקרה שתקומי ותגלי את זה

נכון הילי צודקת

אני גם בטוחה שהוא לאא עשה אתזה לעוד ולא יעשה...כי תקופה אחרי שנבהלתי הוא יותר לא דיבר ככ ממש פחד והתחרט

מה שכן את יכולה לפרוק לבעלך מה שעברת רק בלי שמות,בהצלחה ♥️

חח הוא סקרן כמו בחורה..אם אספר לו יאכל לי את הראש מי זה

ותכלס הפחד ההכי גדול שלי שזה יגיע לאמא שלי.....

בגיל 14 התרחקתי קצת מהבית אבל הייתי הילדה הכי תמימה שיש, והחברה שהתחברתי איתם ניצלו את זה טוב מאוד והיו עושים בי כרצונם. נערים חרמנים בגילאי 16-17. ואני בתמימותי הייתי מאפשרת להם רק כדי למצוא חן בעיני החברים. במשך הזמן נפקחו לי העיניים וכמובן שניתקתי קשרים והבנתי מה עוללתי לעצמי. זה רודף אותי עד היום כמעט 20 שנה אחרי יש בי כעס נוראי על עצמי ועל הנערים הללו ובעיקר בושה! אין לי אומץ לספר את זה לאף אדם בעולם גם לא לבעלי שבעצם הייתי סוג של בחורה זולה שנותנת לכל אחד, אבל בעצם עברתי אונס!! ובא לי לצעוק את זה בכל העולם אנסו אותי בלא ידיעתי! אני רושמת את זה ובוכה, בוכה על אותה ילדה שהרסו לה את התמימות בכזאת דרך מגעילה. וכל כך מפחדת על הבנות שלי שחס וחלילה לא יפגעו לעולם באותה הצורה. יש בי רגשות מעורבים של כעס, בושה, רחמים ושנאה עצמית. הלוואי ויום אחד אשכח מזה וזהו

בנות חייבת לאמר שחיזקתן אותי ממש ואני בהלםםם שכל כך הרבה בנות פה מזדהות ועברו את זה התלבטתי הרבה אם לרשום את זה....גם מאנונימי זה מבייש ותודה לכן אין עליכן בעולםם❤❤❤❤❤

וואו הפוסט הזה והתגובות שוברות לי את הלב. כמה אנחנו עוברות כנשים וכמה אתן גיבורות, אחת אחת ❤️

לכן התורה אומרת אין אפוטרופוס לאריות. המשפט הכי נכון בעולם. אי אפשר לסמוך על אף אחג

עריות*

ואיי העלית בי זיכרונות גם אני חוויתי הטרדה קשה מבעלה של אשתי כשהייתי בת 14 והוא היה בן 3 בהתחלה לא הבנתי את המגע שלו כי הוא גידל אותי מאז שהייתי ילדה קטנה אהב אותי כל כך קנה לי מתנות בגדים ומה לא הם היו מאורסים עוד כשהייתי קטנה. כשהיה מסיע אותי הביתה היה נוגע בי בגב בקו החזיה מאחורה אחר כך פעם אחת התחיל לגעת בי יותר כשהיינו באוטו והיה לא נעים בכלל וזזתי כל הזמן אבל עדיין לא הבנתי אצלנו במגזר לא פתוחים לנושאים הללו לא ידעתי כלום ויום אחד פשוט ירד איתי לגינה והתחיל לגעת בכל הגוף שלי ולהשתפשף בי ואז הרים אותי והייתי ממש ילדונת קטנה ורזונת נגעלתי וביקשתי שיוריד אותי רצתי בבית ונכנסתי בתוך הארון בגדים והתחלתי לבכות את חיי אחותי ראתה אותי ומיד הבינה שקרה משהו כי גם היא ואחותי השניה עברו את זה פעם ראשונה בחיים שלי שאני מספרתי בפרטי פרטים מה היה. אני כן נזכרת בזה תמיד לא טופלתי ההורים לא יודעים יש לו בנות גדולות עכשיו ואם אגיד משהו אחותי תמות כי היא סופר רגישה אבל ההרגשה קשה כשאני נזכרת. ואני אומרת זהו הוא הפסיק כי התקרב לדת ואנחנו בקשר טוב היום אבל תמיד יש בי תחושה מוזרה כזו. והיום אני לא סומכת על שום גבר ולא משאירה את הבת שלי ליד גבר גם דודים שלה רק בעלי. כמובן שעברתי עוד התעללויות אבל לא השפיעו עלי כמו הפעם הזו

דרך אגב לא הייתי מספרת לבעל כי זה יצור ריב ויהרוס משפחה. כן הייתי הולכת לטיפול. פעם אחת סתם שאלתי את בעלי כדי לדעת מה תגובתו תהיה אם עברתי התעללות כלשהי והתגובה שלו הייתה לא צפויה אבל בחרתי לשתוק כי אם ידע מי הבן אדם ושעשה לי את זה יהרוס את המשפחות.

עדן את עברת הטרדה מבן דוד או בת דודה ?

וואוו לא מאמינה מה אני קוראת זה עצוב ממש💔

ואננומית אני יודעת שאת אומרת שאת סלחת וכו... אבל אני אומרת לך מנסיון שלי שלפי איך שאת כותבת את ממש לא סלחת הוא פצע לך את הנפש ואת פשוט מכסה את זה כדי לנסות להעלים את זה מימך אגב שמגיעים הילדים בדרך כלל הכל עולה ברמות לפני זה עוד אפשר איכשהו להתגבר על זה

נכון אני אחרי לידה של בת ראשונה....עד עכשיו היו בנים

אני פתאום חושבת עלזה בן אדם קנה בכסף שלו בית אם מישהו יכנס הוא יכעס רניתי מכספי מי אתה שתכנס למקום לא שלך ופה זה ילדה שיצא ממניי מה יותרר מזה שלי? מזה כל הסוטים האלה שחושבים שהכל הפקר ממש דואגת לבת שלי איך תחייה בעולם הזה

בדיוק מה שקרה לי כל התרגרים עלו לי שנבצ שלי נולדה ואז שנכנסתי להריון שלישי ממש לא יכולתי לנשום וכאב לי הבטן מהפחד עד שהוצאתי וסיפרתי הכלל

אני פתאום שוברת את הראש מאיזה גיל לתת לה מודעות? לא רק להתרחק מזרים...מודעות יותר גדולה לכל הענין... שישר לא תתן ישר תדבר איתי...באיזה גיל? ומה אומרים?

אגב אני חשבתי שבעלי יעשה סצנה ולא הוא בהתחלה היה בהלם בכלל לא לקח את זה קשה רק אחרי זה הוא לקח ממש קשה שבוע לקח לו עד שהצלחנו לדבר אני אמרתי לו שעשיתי הסכם עם הפוגע שהוא הולך לטיפולים כל שבוע לפסיכולוג למרות שעברו 15 שנה ובעלי יודע הכלל

בעלי היה אתמול ממש בהלם לא הגיב...ישב והרגשתי שיש לו מלא מחשבות...הפחד שלי שלא נראתי לו טיפשה או אחת שעכשיו תראה לו סרוטה

אני בגלל שעברתי מה שעברתי הפסיכולוגית שלי מלמדת איתי איך לספר לילדים הכל לפי הגילאים שלהם אני לא מוכנה להסתיר כלום אצלי בגלל שהסתירו ממני והיתי תמימה הנפש שלי נהרסה 4 שנים של עצב כעב עצבים באותם 4 שנים ניפגעתי מעוד אנשים לא רק מאותו אחד הרגשתי חלולה ולא הבנתי מה קורה היתי בטוחה שלכולם עשוים את זה שבגיל 12 זה הפסיק לא ישנתי משו כמו 5 שנים ואני לא מגזימה היתי שומרת על אחיות שלי בלילות שאף אחד לא יבוא

תתני לו לעכל יקח קצת זמן תבקשי ממנו שלא יעשה כלום בלי רשותך

😭😭

לא הבנתי? לספר שזה אח שלי עוד תקופה?

אני ממליצה לך מאוד אם את לא רותה לצער את אמא שלך קחי את אחיך לשיחה ותגידי לו שיש לך תנאי ואם הוא לא יעמוד בו את תלכי למשטרה

אני לא מסוגלת לדבר איתו בכלל על הנושא...לא מפחדת ממנו לי לא טוב

אני היתי במקום שלך כ"כ מבינה איתך את מתביישת שכך העולם ידע את זה ואמא שלך תצטער אני כ"כ יודעת מה את עוברת

מבטיחה לך שברגע שאת תוציאי את מה שיש לך על הלב יהיה לך הנחה רווחה

אני אישית סיפרתי קודם לאחותי לפני בעלי

היא חיבקה אותי אמרה לי יש אני מאמינה לך ובצד שלך ומה שתרצי נעשה היא הציע לי ללכת אליו לשיחה ולהציע לו לפני שנלך למשטרה את התנאים שלי וב"ה אני שמחה שככה עשיתי

אין לי אחות...הלוואי..רק 2 אחים בנים

מאמינה שיום אחד אני יאמר לו שזה הוא אבל בעזרת ה אחרי ה120 של אמאשלי

משהו כמו 40 שנה🤣

לא ממליצה לך אישית להמשיך להדחיק כי את תעבירי את זה לילדים שלך

תספרי לבעלך אין מה לעשות תבקשי ממנו יפה שאת לא מתכוונת שכל העולם ידע מיזה ואתם הולכים לעשות הכל מתחת לשטיח מה שנקרא תלכו ביחד איתו לשיחה

הלוואי הוא קיצוני...לא ירצה לראות אותם....זה האחיניות היחידות שלי הן לא אשמות

ומה הסיכוי שאחייניות שלך ברגעים אלו עוברות טירור בבית מאבא שלהם ואת רק תצילי אותם

אנונימית אני רגע אענה לך רק על מה ששאלת לגבי הילדה שלך - מודעות זה מגיל אפס. קודם כל אם ילדת בת ברור שזה טריגר וזה מציף לך הכל, את הכי רוצה לגונן עליה. לגבי מודעות - זה ללמוד את זה, לשמוע קורסים על מוגנות ואיך להגן על הילדים שלך. הבת שלי בת 5 חודשים ויש שמות לאיברי מין, אני אומרת לה שאני מנגבת לה את הפות. אני לא נוגעת בלי שאני אומרת לה ואני משתדלת לשים לב אם נעים לה או לא. ברגע שהיא תדע לדבר איתי אני גם אשאל אותה אם זה בסדר. לגבי מקלחות, לתת לה לסבן לבד את הפות ולהסביר לה שזה איבר פרטי שרק היא נוגעת בו. מגיל קטן להכניס לראש ולמציאות שרק היא מחליטה אם יגעו בה ואיך (אין משפטים כמו - תהיי ילדה טובה תביאי חיבוק לסבתא, אלא את רוצה לתת חיבוק לסבתא? זה נעים לך?) והכי הכי חשוב בעיניי מקום ראשון זה לתת לה הרגשה שהיא יכולה לספר לך כל דבר, שלא תכעסי ולא תשפטי ולא תבהלי - גם אם היא עשתה משהו ״נורא״ זה כמובן לתת מקום גם אם היא שברה משהו בבית, הרביצה למישהו או התוודתה בפנייך על דברים שקרו לה. זה בגדול, בקטן ממש שווה ללמוד ואני אישית אעשה את זה כשהילדה שלי תגדל טיפה - יש קבוצה בפייסבוק של ״ילדים מדברים מיניות בריאה״ ואני ממש ממליצה. את תהיי אמא טובה ומודעת אני בטוחה.