הריון ראשון ואשמח לדעת למה הרבה בוחרות לא להניק? זה עד כדי כך כואב(זה אמור להיות טבעי לא?אז למה כ"כ כואב?) שואלת בתמימות חחח

זה יכול לכאוב בהתחלה אבל בהכוונה טובה יועצת הנקה וכו זה עובר ואחר כך זה מדהים חיבור מטורף לילד וריפוי לאמא. יש כאלה שלא רוצות כל אחת מהסיבה שלה.

לא כולן מתחברות לזה ולא לכולן יש סבלנות לזה וכו.. בהתחלה זה כואב אבל זה אושר ענק!!!! אני כל ההריון האמת ממש הייתי אנטי על זה ובלידה שהמיידלת שמה אותה עלי ופשוט אמרה לי תנסי זה הרגיש לי הכי טבעי בעולם אני רק מחכה לרגע שהילדה שלי תאכל ממני ! זה הזמן של השקט שלי ושלה שאני בוהה בה ומכורה לחיים שלה היא כמעט בת חמישה חודשים ולא מאמינה בכלל על עצמי שאני כלכך אוהבת את ההנקה!!!

זה לא כואב בכלל אם את לומדת לחבר נכון לכתחילה, זה הדבר הכי כיף שיש זה קשה כי זו מסירות נפש של 30009% וצריך הרבה כוחות נפשיים עד שמתבססת ההנקה(בערך חודש, חודש וחצי) זה אומר שלא יוכלו לעזור לך להאכיל/לשמור עליו אם לא תשאבי ותצטרכי להיות זמינה אליו 24/7 זו מסירות נפש שלא כל אחת רוצה ויכולה

זה לא כואב בכלללל אבל קשה בהחלט

שמתרגלים זה לא כואב, זה לא העניין, העניין הוא שזה תלות עצומה, את בעצם חייבת להניק או לשאוב במשך תקופה יחסית ארוכה, הגוף שלך בעצם כבר לא רק שלך ויש לתינוק שלך תלות מלאה בו. זה קשה שלפעמים את רוצה לצאת לבד, או אפילו שאת עם התינוק ואין לך מקום נח להניק, בלילות את היחידה שצריכה לקום, ואם לא תקומי להניק את תהיי עם גודש. את תמיד צריכה ללבוש בגדים שיהיה לך נח להניק איתם, ורוב הזמן החלב ילכלך אותך. אין יותר פשוט וקל מלהכין בקבוק תמ"ל מאבקה ולגמור את הסיפור, אבל מי שהניקה יודעת שהחלב הזה זה זהב וקשה לוותר עליו, הוא תרופת הפלא להכל, אין כמו הידיעה שאת נותנת לילד שלך את הכי טוב שיש לגוף שלו, גם אם קצת קשה...

לא כואב אבל צריך הרבה סבלנות לזה אחרי לידה אין כוח לא כל אחת מסוגלת נפשי להניק

צריך סבלנות מטורפתתתת אחרי לידה שאת כאובה ורוצה לישון את צריכה להניק, ובהתחלה זה בתדירות לא קבועה וגבוהה. וכמו שאמרו מעליי זה פשוט חיבור מטורף לילד, וזה שווה הכלל- את הקימות בלילה, את העייפות, את הגודש בהתחלה! הכלללל, רק לדעת שאת נותנת לילד שלך את הדבר הבריא הזה!!! בהצלחה ולידה קלה

בהתחלה זה כואב עד שמתרגלים ואז זה בכלל לא כואב אם התינוק תופס נכון. אני אגיד לך למה הרבה בוחרות לא להניק... זה קשה בטירוף !!! עד שההנקה מתבססת שזה בגיל חודש וחצי חודשיים זה ממש קשה. אצלי הקושי שהיא לא מצליחה להתחבר טוב ואני נלחמת איתה על החיבור והיא גם מתנתקת הרבה או נרדמת לי בהנקה וצריך להעיר אותה מה שגם תינוקות יונקים יכולים לבקש לינוק כל שעתיים, כל שעה או אפילו כל חצי שעה וזה לפעמים ממש מחרפן בעיקר בלילה דבר נוסף, אף אחד לא יכול לעזור לך... זה רק את, את לא יכולה לתת לבעל שפשוט יתן בקבוק כי את רוצה לישון. גם יש גודש ואז צריך לשאוב לפעמים או אם הם לא יונקים טוב. קיצר זה ממש מלחמות... שלי בת 3 שבועות ממש קשה לי בטירוף מאז שהיא נולדה וזה רק בגלל ההנקה... הכי הכי קשה בלילה אבל אני כל כך רוצה להניק שאני מנסה להמשיך למרות הקושי

אני רציתי בהתחלה עד שאמרו לי שאני צריכה לעבור ניתוח אחרי הלידה להוציא תאים סרטניים מהצוואר רחם וזה אומר להשאיר את הילד לכמה ימים לבד אז אם כל הקושי אני מוותרת ונשתמש במה שיש

הבאתי יועצת הנקה אבל עדיין כל העניין סביב ההנקה עשה לי דכאון ובכללי דכאון אחרי לידה שלא עזר, זה הגיע לרמה שהיה לי מועקה כל פעם שבאה להאכיל את הילד המעבר לתמל היה הדבר הכי טוב ובריא שיכולתי לעשות עבורי ועבור הבן שלי

הלוואי והייתי מצליחה להניק אבל נפשית הבנתי שזה עשה יותר נזק מתועלת

אני לא הנקתי וישר לוקחת כדורים לייבוש. למה? בגדולים שלי שניסיתי להניק זה לקח לי המון המון כוחות פיזים ונפשיים ובקושי הייתי פנויה לתינוק, הייתי עסוקה בגודש ובכאבים, החלטתי בילדים הבאים לא להניק ואת הכוחות שלי לשמור להם אני שלמה עם ההחלטה שלי ולא מתחרטת, יש לו אמא פנויה ורגועה יותר ככה לי בכל מקרנ

בילד הראשון הייתי עם תפרים והייתי נורא כאובה וזה תסכל אותי לא הייתי מסוגלת לשבת בנוח אז החלטתי לא להניק בגלל הכאבים של התפרים. בילד השני רציתי נורא להניק, הנקתי 3 ימים עד שהייתי מתסוכלת וכאובה בגלל גודש בחזה והייתי כבר מיואשת ובלי כוחות פיזים ונפשיים אז החלטתי לייבש את החלב כדי לשמור על הנפש שלי ושיהיו לי כוחות לטפל בתינוק ובעוד ילד שיש בבית. אין ספק שלהניק זה הכי בריא לתינוק, אבל צריך גם לקחת בחשבון שיש אישה שמתחילה להיות מתוסכלת ולבכות בלי סוף בגלל כאבים כאלה ואחרים ולהיזהר שלא להיכנס בגלל דבר כזה לדיכאון, הכי קל להיכנס לדיכאון והכי קשה לצאת ממנו. הייתי כל כך קרובה מלהיכנס לדיכאון אחרי לידה. יש נשים שזה קל להן ויש נשים שפחות.

ניסתי כאב לי לא התחברתי גם להנקה כל הקטע שאת לא יודעת כמה באת הוא אכל ולהיות מוגבלת כל הזמן שאני צריכה להאכיל אותו רק והוא יהיה תלותי רק לי בקיצור לא התחברתי ברוך השם גדל טוב טוב עם התמל

ניסיתי בראשון ולא התחברתי בכלל.. אפילו אם באלי להמשיך לישון בלילה עוד שעה ושבעלי יחליף אותי זה לא אפשרי.. את תמיד צריכה להיות אחרי זה את לא יכולה לצאת מהבית בלי התינוק ולהשאיר אותו לבעל או לסבתא. צריך לזה הרבה כוחות מעבר לזה שזה עשה לי שטפי דם בחזה פצעים כואבים ממש. בקיצור בחרתי לשאוב להם בחודשים הראשונים וזהו תמל

כואב בהתחלה אבלל שווהההההה אין כמו הנקה ולא יהיה נקודה

זה לא קשה אמאלהה זה הכי כיף בעולםם תלוי כמה את רוצה את זה אם את עושה את זה כי אחרים לוחצים עליך סביר להניח שיהיה לך קשה אבל אם את עושה את זה כי את ב100 אחוז רוצה ומוכנה אז קושי לא יהיה כאב אולי כן ואולי לא אין לדעת

אמללה מקנאה בבנות שמניקות ילד ראשון הייתי אחרי קיסירי חירום כאבי טופת הנקתי 3 חודשים עד שהוט דרש יותר חלב ושילבתי מטרנה ועשה לו בעיות הריון שני הילד פצע אותי בשד ברמה ששאב משם רק דם ואמרו לי אפילו לא ללשאוב לתת לשד להתרפא מה שלויה בחום גבוה וכאבי טופת אבל בעז"ה מתכננת לילד השלישי לקחת יועצת הנקה על ההתחלה לא הולכת לוותר על זה זה הטבע וזה האוכל הכי בריא לתינוק עם עושים את זה נכון רק נהנהים מזה

דיכאון אחרי לידה לא עלינו מגיע בגלל הלידה לא בגלל ההנקה וכמו שכתבתי לך למעלה בתגובה שלך הנקה זה זכות ולא חובה ומי שרואה שלא מצליחה כמו שאני לא הצלחתי בראשון פשוט תעבור לתמל זהוו בשניה יותר רציתי והיתי יותר מוכנה טבל ידעתי שבמידה ולא יעבוד לי זה בסדר גמור תמל זה אוכל מושלם בשבילם קושי ברורר שיש בהתחלה עד מתבסס הכוונה שלי שמי שרוצה ב100 אחוז לא רואה את זה כקושי של תסכול ודיכאון אלא אם כן היא חובה דיכאון אחרי לידה שאז זה משו אחר

צודקת מי שמכונה להניק יודעת שזה כרוך הקושי שמשתפר עם הזמן הנקה יכולה לגרום גם לגרום האחוזים קטנים לדיכאון ועליה המשקל כל אחת צריכה להיות קשובה לגוף שלה ולשים לב מה גם שהנקה גורמת לך לשים לב לפרטים הקטנים יותר לשיון טוב לאכול בריא ולשתות המון מיים

לאב למה את חושבת שאנחנו ממציאות?! בנות כותבות לך שלא כואב להן מה מסובך למה שנמציא?

אני גם חשבתי לפני הלידה מה הבעיה להניק? ולמה נשים ככה בקלות מוותרת על זה? והייתי נעולה על זה שאני מניקה אפילו לא חשבתי על אפשרות אחרת בפועל היא נולדה לי פיציתת (פחות מ3 קילו) והייתה עם צהבת מחוברת לאור כחול, מה שגרם לה פשוט לישוןןן. הייתי צריכה להעיר אותה בכח כל שלוש שעות ופשוט להלחם איתה היא הייתה מוצצת מציצה ואז נרדמת😬 פשוט הייתי איתה על זה 24 שעות ביממה, ואני כולי גמורה אחרי לידה ואין דקה אחת שאפשר ללכת לישון, גם לא בלילה ואף אחד לא יכל לעזור לי איכשהו כי זה רק אני פה בסיפור... אחרי שחיברו אותה לאור הכחול גם לא נתנו לי להוציא אותה בקושי לחצי שעה לארוחות ולכן לא הייתה לי ברירה ושילבתי לה מטרנה ואז כשהשתחררנו (מוצאי שמחת תורה, היום שבו התחילה המלחמה...) לא היה לי מספיק חלב כי אף אחד לא הנחה אותי שאם אני נותנת תוספים אני צריכה לשאוב כדי שהגוף שלי יתרגל לכמות... ככה השתחררתי עם ילדה שישנה כל היום וצריכה להעיר אותה כל שלוש שעות, משקל נמוך שחייבת שתעלה ואין לי מושג האם אכלה ואיך אכלה בגלל שאני מניקה והיא ישנהה תוך כדי סביבי אווירת מלחמה שום יועצת הנקה לא מוכנה לבוא אני אין לי מושג מה עושים ואיך עושים, לידה ראשונה ולא קראתי כלום לפני הלידה כי הייתי בטוחה שזה הכי פשוט וטבעי בעולם נאבקתי איתה על ההנקה תוך כדי שאני דוחפת לה בקבוקים מפחד שאין לי מספיק חלב ושהיא לא אכלה מספיק והיא חייבת לעלות במשקל כדי שירד לה גם הערכים של הצהבת... מה שגרם לחלב שלי עוד יותר להתמעט אני אחרי לידה הגוף שלי מפורק רק רוצה לישון ולא יכולה לישון יותר מ40 דקות שעה כי כבר מגיע הזמן של הארוחה הבאה... וכל ארוחה כללה הנקה (פלוס להעיר אותה כמה פעמים תוך כדי), הוספת בקבוק שאוב/ מטרנה, שאיבה כדי לסנכרן את הגוף שלי עם הכמויות ולהגביר את החלב ואז שטיפה וסטריליזציה של כל הכלים כדי שיהיו מוכנים לשימוש הבא בעוד שעה סביבי הלחץ הנפשי והדיכאון של ההורמונים אחרי לידה, לא ישנה לא לילה לא יום, מדי פעם אזעקןת וריצה לממד תוך כדי, שמועות על מה שקורה בארץ ולחץ מטורףף מהמצב, חנויות סגורות ודיבורים על מלחמה ענקית ולא ידועה שהולכת להתחיל... וואי רק להזכר בתקופה עושה לי רעעע לא היה לי זמן להתקלח וללכת לשירותים אפילו וואי לא תכננתי שיצא לי כזה ארוך פשוט פרקתי🙊 בקיצור בסופו של דבר התעקשתי, זה היה לי חשוב כמו לא יודעת מה ועד עכשיו אני לא מבינה למה כל כך נלחמתי על זה עד גיל חודשיים פלוס היא הייתה עלי 24/7 ברמה שלא יצאתי לשניה ולא ראיתי אנשים לא לילה לא יום כלוםם בגיל חודשיים וחצי הבאתי סוף סוף יועצת הנקה שהרגיעה אותי שיש לי מספיק חלב והכל טוב הילדה התחילה לעלות במשקל ולהיות ערנית ופעילה חבל על הזמן ההנקות התרווחו והתקצרו היא התחילה לישון טוב יותר בלילה ויחד איתה גם אני והיום אני נהנית מכל שניה של החיבור ביננו שפשוט אין לי מיליםם היה שווה כל שניה של מאמץ זה פשוט הדבר הכי מושלם, טוב וכיף שאמא יכולה לקבל ולתת לילד שלה ושלא תביני שעכשיו זה פשוט, היא אמנם בת 4 חודשים כבר אבל עדיין יש ימים של קפיצת גדילה ויש ימים שהיא לא מרגישה טוב והיא עלי כל היום וגם בלי קשר לקום אליה כל שעתיים וזה רק אני איתה בלילה וגם במהלך היום בלי אפשרות לעזוב אותה לרגע שי זה רק אני אבל שווה את זה ובאמת מודה על כל רגע שנלחמתי ומה שאני רוצה להגיד זה פשוט שאני מעריכה כל אישה, גם מי שהלך לה הכל פשוט וקל וגם מי שנלחמה על זה בשיניים, הנקה זה טבעי אבל הכי לא ברור ופשוט שיש וכל אישה שעושה את זה היא לביאה שנותנת את החיים שלה לילד שלה🥰 ולא מתחילה

אפילו לשפוט מי שלא מניקה או הפסיקה להניק זה הכי מובן שבעולם כי זה פשוט קשה והקרבה

וסליחה על האורך שיצא🤭

שמחה לשמוע על שיתוף הסיבות מנשים! היה איזה מבוגר שראה את חברה שלי בקניון מאכילה מבקבוק את התינוקת שלה והתחיל לנאום לה שנשים כיום לא רוצות להניק כי פוחדות שהחזה ייפול וכאילו זה הסיבה המרכזית....וזה היה כ"כ דוחה הקלילות וההמלצות שנתן לה כאילו הוא אישה ומבין את הקושי...הרי כך או כך האישה נושאת ברוב (אם לא כל)הנטל של לקלח להאכיל וכל היוצא בזה בעודה מותשת בלי סוף.

לי ממש כאב בהתחלה עכשיו קצת פחות אבל כל אחת לגופה

זה חודשיים של הקרבה ואז הנוחות היא מטורפת. בעיניי. כשההנקה מתבססת את קוצרת את פירות ההשקעה שלך

וואו כאב לי ברמות לא נורמליות ובסוף ויתרתי אבל עכשיו לקראת לידה ואני בהחלט אנסה שוב להניק מקווה שילך לי הפעם!

לא התחברתי לזה

לא הצלחתי, התינוק לא הצליח להתחבר גם בעזרת יועצות הנקה ולא היה לי מספיק חלב

אבל נגיד את מתחילה לנסות להניק ובהמשך מכל סיבה שהיא את לא רוצה להמשיך להניק...עדיין ציצי ממשיך לייצר חלב אז איך מפסיקים את זה?

אני מאוד מאוד רציתי וההיתי בטוחה שזה פשוט יקרה. לידת וואקום קשה מלא תפרים לא יכלתי בכלל לשבת נורמלי חודש בערך כאבי תופת בהתחלה ההיתי שואבת פעמיים ביום, למרות שכל היועצות הזהירו אותי כל שעתיים שלוש לשאוב לא הקשבתי כי היה יוצא לי מלא בערך 100 מל פעמיים ביום, לא האמנתי שזה יכול באמת ללכת אחורה וזה מה שקרה כעבור שלושה שבועות הכמויות פחתו משמעותית עד שכבר בקושי היה יוצא 30 מל ובסוף נאבקתי לשאוב כל שעה אפילו רק לא לאבד וזה לא צלח לצערי (הילד לא הצליח להתחבר יש לי חזה ממש קטן ופיטמה פיצית ויועצת גם אמרה לי שהיא בעייתית)היה לי גם דכדוך נוראי וילד שלא הפסיק לצרוח יום ולילה מגזים, לא ישנתי יותר מחצי שעה לא ביום ולא בלילה. הלוואי ואני אצליח בעתיד.. למרות שאני לא מצטערת על ההחלטה זה מה שהיה הכי נכון באותו הזמן. פיזית ונפשית.

לי זה כאב ברמות

זה לא חייב לכאוב.. אם יש כאב זה אומר שצריך לשנות משהו בצורת ההנקה/החיבור. למה מחא בוחרות שלא להניק? יש מלאאא סיבות.. אחת יכולה להתייאש מכאבים של ההתחלה אחת נלחצת מאחות בטיפת חלב שהתינוק לא עולה במשקל והיא עוברת לתמל בהמלצת האחות חוסר תמיכה מהסביבה. יש משהו בחברה היום שרואה הנקה כתלות לא בריאה (אמיתי, לא אני המצאתי) חוסר ידע נשים שלא נחשפו לזה מעולם, וזה מרתיע אותן, ואפילו מגעיל אותן נשים קרייריסטיות שהקריירה אצלן זה הבסיס להכל חוסר התבססות של ההנקה בגלל אחיות תינוקיה של בית החולים בימים הראשונים של אחרי לידה, שהביא בקבוקים בלי לשאול בקיצור לא חסרות סיבות, טובות יותר וטובות פחות.. אני מאמינה שכל אמא עושה את ההכי טוב שהיא יודעת ויכולה עם התינוק שלה, זה בטוח😊

תודה על התגובה המפורטתת😊

זה מסירות נפש!! ממש