אנסה לקצר כמה שיותר, צריכה את חכמת ההמונים. בעלי ואמא שלי פשוט לא מסתדרים. אציין שלפני שהילדים נולדו הם הסתדרו מצוין. כל הבעיות התחילו מאז שהבן שלי נולד, נכד ראשון למשפחה שלי. בשביל אמא שלי הוא כל עולמה והיא סבתא מפנקת ודואגת, שנותנת מעצמה המון ולפעמים יותר מדי. זה מתנגש עם עם השקפת העולם של בעלי שלא מקבל את זה שהילד אוכל הרבה ממתקים, מקבל כל מיני דברים שלא לרוחו. זה המשיך גם עם הילדה השניה ועכשיו אני בהריון שלישי וצריכה ללדת בקרוב. המשקעים מפעם לפעם רק הולכים ומעמיקים, מדובר באמת בשטויות. מבחינתי בדברים לא חשובים. אין לי רצון להתעמת עם הוריי על דברים שחשובים לו, וגם אמא שלי אישה לא קלה וחזקה שעומדת על שלה. הריבים היחידים שלנו בחיים זה על הנושא הזה. מרגישה שמפעם לפעם הקרע מעמיק, מה שמרחיק אותי ממנו מאד. לא יכולה לסבול את ההתנהגות שלו כשהוא איתם. מרגישה שאני לא אני, שאני במתח, כל מפגש משפחתי הפך לי לסבל של ממש. מה הייתן עושות? אציין שחוץ מזה יש לנו זוגיות נהדרת, אנחנו מסתדרים ונהנים יחד, הוא מאד אוהב אותי אבל מרגישה שלא משנה מה, זה תמיד יהיה בינינו ויעיב עלינו. מפחדת שבסוף זה יתפוצץ עד שנצטרך לפרק את החבילה בסוף.

אז למה לא לשמור על הבית שלך? ולהקשיב לבעלך?

אם זו הייתה אמא שלו שעושה דברים שלא מקובלים עלייך היית מצפה ממנו לעמוד לצידך. התשובה לפעמים ברורה כשמש. לא חייב ליצור בלאגן - אלא בצורה יפה לומר לאמא שיש דברים שאתם פחות מסכימים ושהיא צריכה לכבד. חבל שעל זה שהוא צודק תפרקו את החבילה

הוא לא תמיד צודק. יש דברים מסוימים שהוא צודק, ויש דברים שגם הוא ממש מגזים ולא יודע לשחרר. לפעמים צריך להבין שסבתא זו סבתא, ואף ילד לא ימות אם פעם בשבועיים יאכל קצת יותר ממתקים. יש כבוד מינימלי לחמך וחמתך, וכל פעם לבוא ולשבת עם פרצופים ובקושי להחליף מילה עם מישהו זה ממש לא לעניין. כמובן שדיברתי עם שניהם אינסוף פעמים, אבל כלום לא עוזר. אי אפשר לחנך או לשנות אנשים מבוגרים ובעיניי גם לא צריך. אני מבליגה על המון דברים שקורים במשפחה שלו בשביל השלום בית שלנו כי אני אדם יותר סלחן, ותרן ופשרן. הוא עקשן כמו פרד

זה הילדים שלו וזכותו לדרוש את זה. תתחילי בלהצדיק אותו ואז תפסיקי לחפש תירוצים. אם היה הפוך היית מצפה לגיבוי מלא

כמובן בכבוד כלפי אמא, שלא תפגעי אלא בצורה יפה ומכבדת אבל קל וחומר את בעלך

אני הייתי עומדת לצד בעלי ואם כל הכבוד לאמא שלך שזה בא מאהבה מעמידה אותה במקומה

לפי דברייך את מפחדת שזה יפרק לך את המשפחה אז לא חבל? לא חבל להרוס את מה שבנית? את ובעלך ביחד,הילדים האהבה ולמה בגלל אמא ששמה פס על העקרונות בחינוך של בעלך...

את צרחכה להגן על בעלך וכן אם הילד חורג ואוכל הרבה ממצקים להעמיד את איתך במקום כי אם זן הייתה חמותך היית רוצה שהןא יענוד לצידך תן בכללי גם משחקים ילד לא תמיד צריך לקבל אפשר לפנק מידי פעם לא באופן מוגזם

כל אלה שאומרות לה לעמוד ליד בעלה לדעתי מגזימות כנראה אתן שוכחות שזאת אמא שלה ועם כל הכבוד לבעלה היא צריכה לכבד גם את אמא שלה אם זה בגלל דברים כמו ממתקים ודברים כאלה שטויות הייתי מעמידה אותו במקום למה כל דבר לעשות סיפור ולהזים אפשר לחשובבב

התחתנת איתו או עם אמא שלך זה קודם כל אחך בעלך מרגיש הוא הורה של הילד בדיוק כמוך מה זה גורם לך להתרחק ממנו בגלל אמא שלך אוי ואווי

אנונימית אחותי, אני גם בעד שלום בית בכל מצב . אבל בגלל שאני עוברת סיפור דומה אני הכי מבינה אותך וגם בעלך צריך גבולות!!! זה שהוא האבא לא מרשה לא להעיר על כל שטות. שהכל יהיה בגבול הטעם הטוב!!!