ממש מבאס כל פעם שאני בנידה אני מרגישה ממש בודדה בעלי פשוט מתרחק הוא לא מראה געגוע או חיבה ופשוט בעולם שלו עושה דברים שמעניינים אותו ומקדיש זמן תחביבים שלו וזה מרגיש לי שאני לא חסרה לו כי אם הייתי חסרה לו הייתי רואה עליו שהוא מתבאס ןשקשה לו אני לא מבינה איך זה שהוא פשוט מסתדר ממש טוב בתקופה הזאת וזה גורם לי עוד יותר געגוע זה מרגיש שהוא יכול בלעדי ואם לא הייתי היה מסתדר. הוא אומר שזה טבעי כי יש מרחק והוא לא רוצה להרגיש את הקושי הזה למשך שבועיים אז הוא מעסיק את עצמו אבל זה עדיין מפריע לי למרות שיש בזה הגיון. אוף אני מרגישה תמיד שאנחנו מתרחקים בתקופה הזאת במקום להתקרב ולהרגיש את הגעגוע שזוגות אחרים ששומרים נידה אומרים שמרגישים. אתן גם מרגישות את הריחוק הזה שנוצר מי ששומרת?

בול

כי רגילות אליו

הוא החבר הכי טוב שלי ופתאום הוא יושן לא קרוב אליי וזה הכי קשה

ממש מבינה מה את כותבת, אני גם הרגשתי ככנ ואז פשוט התחלתי למלא את הזמן שלי לבד בדברים שאני אוהבת. להתפלל יותר, ללמוד יותר, לשמוע יותר שיעורי תורה... לאט לאט זה גרם לי פשוט עוד יותר לאהוב את התקופה הזאת. וזה מה שגורם להתגעגע, הרבנית רחל בזק אומרת שזו לא תקופנ להיפרדות, אלה להתקרבות נפשית עם הבעל. לשיח איתו, לדברים שאי אפשר לעשות כשיש מגע. אז קודם טת מתקרבת אל עצמך ולאחר מכן, זה יקרב גם את בעלך ❤️🫶

אני מתחרפנת מזה עוד מעט נשברת ומפסיקה לשמור נידה לא מסוגלת כבר המרחק הפיזי והנפשי אני רוצה אותו כל כך וזה המון זמןןןןןןן!!!!!!

בדיוק כתבתי פושט כזה לפני שבוע שנכנסתי לנידה חחחח כן גם ריחוק ריבים חוסר הבנה יותר לצערי

אנחנו קובעים יציאות לימים שאנחנו בנידה, מסעדה, בילויים ארוחות ערב מושקעות סרט בערב הכל בימים שאנחנו מותרים עושים בלאגנים

אני לא שומרת נידה אבל לא עושה כלום עם בעלי כבר חודשים כל אחד בחדר אחר ובעולם משלו כמו שותפים לדירה וואלה מקנאה בכם שיש לכם זוגיות לפחות

ככה היה לי בתחילת החתונה היה ככ קשה הרגשתי ריחוק ממש ושנאתי את זה לא הבנתי איך בעלי ככ לא מראה רגש בתקופה הזאת כשהגיעו הילדים נהיה הרבה הרבה יותר קל כי כבר העיסוק הוא לא רק שנינו