אני מפורקת. הבן שלי חולה. אני לבד. בעלי לא עוזר בכלום. בכלום. הוא פשוט נוראי. רבנו לפני יומיים ועד היום לא מדברים ולא מתקשרים מאז שהבן שלי נולד הוא פשוט לא עושה איתו כלום, עוזר לי בניקיון וסדר וכלים וכל מה שאני אבקש רק לא עם הילד. וגם אם הוא עם הילד אז הוא בכלל לא משחק איתו, הוא מתחיל לבכות ולזחול אלי. מה עשיתי בזה? רציתי שקצת תעזור לי כדי שאוכל בקשט רגע אבל גם זה לא ממש קשה לי עם בעלי. מרגישה לבד. אין לי עזרה. ימים קשים במיוחד כשהוא חולה. הוא כל היום בוכה, יש לו הפה וגפיים וחום ושיניים ואני פשוט קורסתתתת הוא כל רגע מתעורר מהשינה שלו ואני מתמוטטת

ואי נורא! אני לא הייתי מוותרת על העזרה הזו. תבהירי לו את המצב ותדרשי את זה. קל לומר את זה אני יודעת. אבל לחיות במצב כזה זה קשהה

אולי הוא בדיכאון אחרי לידה? יש דבר כזה לגברים וצריך לטפל