האם אני אמא רעה?? הי בנות אבל רק את האמתיות אני רוצה פה לא המתיפיפוןת פה ‼️‼️ תינוק בן 3 חודשים יש רגעים שאני פשוט חסרת סבלנות אליו מרוב שהוא בוכה מתאיש גומר אותי אפילו בתוכי כועסת עליו שדי כמה אפשר לבכות וכאלה קורה לכם ? ואז אחרי 10 דקות מרגישה אמא רעה ביותר

היי אהובה, את לא אמא רעה בכלל, את אנושית💕 קשה מאוד להיות עם תינוק שבוכה וצורח ואת מנסה לעשות הכל בשבילו וזה פשוט לא עוזר, נורא מתסכל מבינה אותך ממש, ושולחת חיבוק גדול💕💕

את לא אמא רעה בכלל הגיוני מאודד פשוט לנסות לא להראות את זה לילד כי אז הוא צורח יותר, פשוט לפעמין אפילו שניה להניח אותו ,לקחת כמה נשימות ולחזור אליו יותר רגועה

בדיוק, להניח לרגע ולתת לעצמך להתאפס

נורמאלי לחלוטין. פשוט ברגע של קושי תיקחי שניה לעצמך. שתפי פנים . תתקלחי . שתי קפה. לכי לנשום אוויר . ותחזרי כמו חדשה 💜

עצם החרטה שלך מראה כמה אמא טובה את! את לא מבינה בכלל את הכמות נשים שזה קורה להן רוב הנשים בעולם חוות את זה זה טבעי אנחנו אוהבים ורגילים לשקט ורוגע ופתאום כל היום צרחות בכי תלונות המוח שלנו מתקשה להכיל את זה ונוסיף לזה פצצת הורמונים אז בכלללל חגיגה את תקינה בריאה וטובה ..תנוחי יותר תאכלי טוב ואל תתביישי או תחפדי לבקש עזרה!

איזה ניסוח

קורה לכולנו אנחנו לא רובוטים ולא על סוללות את אמא מהממת ואת אנושית ❤️

קרה לי מלא אני הייתי מכורה לשקט בילדה הראשונה לא היה לי סבלנות לכלום אבל תמיד הייתי מתייחסת אליה בצורה מהממת פשוט הייתי יותר עצבנית חחח ורק בילדה השנייה עכשיו השתחרר לי איזה משהו ואני באמת באמת יותר סבלנית ופחות כועסת ... סה״כ הם תינוקות, ילדים גם אנחנו היינו כאלה

איתך באותו מצב תינוק בן חודש שלא מספיק לבכות נרדם חמש דק ובוכה. קיצור ימים קשים. אי אפשר לעשות כלום בבית. אני משדלת לנשום ודוחקת את העצבים הצידה. יעני עליו אני לא עצבנית. אחרי זה זה משתחרר על דברים אחרים. משתדלת לקחת דקה עד הבכי הבא לנשום בחוץ,קפה משו. לא אגיד לך שאני 100% רגועה אבל המחשבה שתמיד!!!! בראש שלי שהוא באמת מסכן ומפריע לו משו ואין לו דרך אחרת לתקשר. והוא אפילו לא מבין כלום.

בטח שקורה הכל בסדר אל תלקי את עצמך

איך את מגיבה למצבים האלו? למה את מרגישה ככה בגלל מה את עושה? את צריכה עזרה איתו?

נקרא בפסיכולוגיה הזדהות השלכתית, הילד מרגיש מתוסכל, משליך את התסכול עלייך, ממש גורם לך לחוות תסכול, והוא מצפה שאת תעבדי לו את החוויה של התסכול ותשליכי אותה עליו בצורה מעובדת . למשל מתוסכל כי הוא עייף והוא ממש נודניק, מתפתל, צורח מה לא, ובעצם משליך עלייך את התסכול וגורם לך להרגיש מתוסכלת כי את לט יודעת מה יש לו למה הוא ככה למה הוא לא נרדם, ובעצם מצפה שתעבדי לו את התסכול של העייפות, ותעבירי לו בצורה מעובדת, למשל תערסלי אותו, וכו׳. בקיצור זה קורה לכולם, לא תמיד מצליחים לעבד את התסכול של התינוק, או שזה לוקח זמן להבין מה הוא רוצה, ויש כשלים אמפטיים, וזה קורה והגיוני והכל בסדר . זה רק אומר שאת בן אדם כמו כולם..

יסמין איזה תגובה מושלמת

לפני שאת אמא, את בת אדם.. גם לך יש קווים שנאבדת הסבלנות, וזה בסדר זה הופך אותך לאנושית, עצם זה שאת מרגישה רע אחרכך בכלל הופך אותך לסופר מאמא. תהיי גאה במי שאת, לא קל לגדל ילדים, בטן לא בגיל שלושה חודשים שהכל טרי ולא עבר הרבה זמן מהלידה ובפרט בגיל של גזים וכו

מאמי זה קורה אל תשכחי שגם את אחרי ליידה ולא פשוט , להיות בבית יום שלם עם תינוק קשה ביותר וביוחד תינוק שבוכה המון.