יש לי חברה עם חמישה ילדים, לאחרונה היא אומרת לי שהיא מתחרטת שהביאה ילדים ושהיא רצתה לחיות חיים אחרים ולהגשים את עצמה לבד, ושהילדים לקחו לה את החופש שלה ושהיא רוצה לברוח ולהיות חופשייה. היא בוכה הרבה ואני רואה שהיא במצוקה. מה לעשות

לכוון אותה לקבל עזרה נפשית. או שתבקשי את עזרה מגורמי מקצוע איך לעזור לה. פה לא באמת ייתנו לך טיפים מקצועיים ואף יכול להיות שבנסיונות לעזור תריעי את המצב. וחבל לגרום לנזק מתוך רצון לעשות טוב. עמותת ער"ן, בקופות החולים ובכלל בתקופה הזאת לא חסר גורמים שיכולים לתת סיוע נפשי

אפשר להחליף אותה?? אני מתה להיות אמא בפעם הראשונה , ולא הולך לי. שתגיד תודה שיש לה ילדים כי יש אחרות שהיו רוצות להתחלף

להיות אמא ל5 ילדים זה קשה מניסיון אמא שלי ילדה 5 ילדים וגם בגיל מאד צעיר ברגע שהילדים יגדלו היא תתחיל לחיות את החיים שלה כמו שהיא רוצה אמא שלי היום חייה ומגשימה את עצמה מה שהיא לא יכלה לעשות בגיל 17.. ההרגשה הזאת שיש לה תעבור לה עם הזמן.. תעודדי אותה להיות כמה שיותר עם הילדים כי בסוף הם גדלים והם עוזבים את הבית וחיים את החיים שלהם והיא תתגעגע אליהם מאד..

ועכשיו היא נזכרת להתחרט? היא פאקינג הביאה 5 ילדים, למה היא המשיכה להביא עוד ילדים שהיא לא רוצה לעולם... גם לי זה ממש קשה, גם לי זה לקח את החופש אבל זה נתן ככ הרבה דברים שלא יכולתי לקבל בשום צורה אחרת - אין דבר שאני יותר אוהבת וגאה מהילד המושלם שלי, עם כל הקושי שבדבר. וכמו שכתבו - יש נשים שנלחמות להביא ילדים, אז שתעריך את מה שיש לה.

היא אמרה לי שהיא מקבלת עזרה מקצועית ושהיא הביאה ילדים בתחושה שזה ימלא אותה אבל עשה הפוך, והיא רוצה לטוס ולטייל בעולם ולא יכולה. אמרתי לה שהם יגדלו וזה ישתנה והיא אמרה שעד אז היא תהיה זקנה.

פשוט כואב הלב על הילדים שלה... וסליחה, אבל היא מטומטמת