בנות מה אתן עשיתן או חושבות לעשות, תינוקייה או אפס הפרדה? ראיתי את הסטורי הזה וזה ממה מעסיק אותי

אני גם חושבת כמוה אבל כל אחת ודעתה יש כאלה שצריכות את המנוחה אחרי ואי אפשר לשפוט אותן מודה שכל לידה אמא שלי הייתה ישנה איתי בבית חולים ועם התינוק ואני הייתי נחה, אחרת לא יודעת איך הייתי מצליחה

אני חושבת שכל אחת צריכה לעשות מה שהיא חושבת שהכי טוב בשבילה אם יש לך עזרה מהבעל ואת יודעת שהוא יוכל להיות שם 100% אז תעשי אפס הפרדה ואם את תיהי לבד ואת חושבת שיהיה לך ממש ממש קשה אז תשלחי לתינוקייה זה לא עושה אותך פחות טובה מאחרות

אני הייתי 0 הפרדה ביום הראשון והיה לי מאוד קשה ולא הצלחתי לנוח אחרי הלידה כמו שצריך, ששמתי בתינוקייה כן היה רגשות אשמה אבל נחתי עד היציאה לבית שזה חשוב לא פחות

אפס אפס אפס הפרדה 🙋 גם בלידה הראשונה וגם עכשיו אבל רגע ! וזה ממש ממש חשוב זה מה שאני עשיתי ואעשה. מה את תעשי ? ממש ממש ממש מה שנכון עבורך.🫶🏼

אני מאוד נהנתי באפס הפרדה 🙌🏼 יכולה להבין לחלוטין בחורות שירצו גם לנוח ולשים בתינוקיה לא מתעללים שהם שם ילדתי בנהריה ו תינוקייה הייתה מושלמת עם אחיות מדהימות 🫶🏼

ממש מסכימה עם זה בלידה הראשונה הציעו לי להשים בתינוקיה כי זה הזמן לנוח ואז כשהצלחתי לקום באתי לקחת את הילדה וראיתי כמה בוכים ולא מקבלים יחס וכלכך כאב לי שלקחתי אותה ולא רציתי להחזיר לשם

שאני ילדתי כל שעה צעקו לי ברמקול התינוק בוכה

אשה שמפרסמת פוסט כזה עושה עוול! שכל אמא תעשה את השיקולים שלה בהתאם לתנאים שלה. המטרה של מי שפרסמה פוסט כזה הוא להרגיש טוב עם עצמה על חשבון הקטנה של אמהות אחרות שעכשיו ירגישו רע עם עצמן.

לקחתי אותה אלי ישר רק בדיקות נתתי להם וביחד איתי או בעלי

נכון נועה צודקת .. מסכימה עם כל מילה

אני שמתי בתינוקייה כי בעלי לא ישן איתי בחדר והוא ישן בבית שלנו.. אז התינוקת שלנו הייתה בתינוקייה שאני אוכל לישון והאחיות שמה קראו לי כל פעם שהניק אותה שהיא הייתה רעבה.. ואגב זאת ילדה ראשונה שלנו

אני בעד רק 0 הפרדה אם הבריאות מאפשרת את זה

נראה שאני במיעוט אבל לא עשיתי אפס הפרדה. הייתי מותשת, ובכנות, גם קצת בשוק מהסיטואציה החדשה (ילד ראשון). כשבאתי לקחת אותו בבוקר הוא היה רגוע, שבע ועם חיתול נקי. כל אחת תעשה מה שטוב לה, העיקר שתהיה שלמה עם ההחלטה

עשיתי אפס הפרדה ובעלי היה איתי כל הזמן ועזר ועדיין- היה נורא ולא הצלחתי לנוח. הגעתי הביתה מותשת! מצד שני- אני חולת שליטה ולא בטוחה כמה אצליח בלידה הבאב להשאיר אותו רחוק ממני בתינוקיה, מה גם שכשהלכתי לקחת בקבוקי תמל משם שמעתי מלא תינוקות בוכים והן לא מצליחות לגשת לכולן ישר.. זה קשוח. מצד שני כשהיינו במלונית התינוקיה היתה די ריקה ואולי אז הייתי צריכה לשים שם ולנוח

חד משמעית רק אפס הפרדה!! ב2 הלידות שלי זה מה שעשיתי ולא מתחרטת לרגע זה גם עוזר לבסס הנקה טובה

לידה ראשונה הייתה בתינוקיה, הייתי בדיכאון אחרי לידה ובכל זאת נלחמתי בעצמי ללכת כל שעתיים לתינוקיה להניק ולהיות איתה. הייתי חייבת מנוחה לידה ארוכה ואינספור תפרים. לידה שנייה לקחתי אפס הפרדה רק כי ילדתי במלחמה ולא היה מרחב מוגן בתינוקיה והיו אזעקות כל שעה. ולא יכולתי לחשוב על להשאיר את התינוק שלי בלי מרחב מוגן. העדפתי שיהיה איתי שאפילו אגן עליי בגופי. אחרי 48 שעות כבר עפתי משם חתמתי ויתור על אשפוז והשתחררנו הביתה..

עליו*

אני שמתי בתינוקייה בפועל היה אצלי בחדר כל היום ורק בלילה היה שם ושוב בבוקר ישר לקחתי אותו עד שהשתחררנו כל אחת תעשה מה שנכון לה. לא תמיד מתאפשר אפס הפרדה

ברור שאפס הפרדה. אם אין איזה מגבלה פיזית של האם. למה שמהבטן שלי יצא למקום הקר והבודד הזה במקום להיות לידי?

לתינוק לא מפריע רעש/תאורה להפך אם נרגיל כל הזמן לחושך ושקט זה עוול לילד שמתעורר מכל פיפס, וחוץ מזה למה להעלות פוסט כזה???? יש נשים שילדו בקיסרי או רגיל ופשוט לא מסוגלות לטפל !!!!! אז למה לעשות להן עוול?! פשוט בושה , אני ננתח ביום הראשון את הבייבי שלי לתינוקיה ולא קרה כלום!!! להפך ישנתי טוב והייתי כל כך צריכה את זה להמשך הטיפול בו , אחרת הוא היה מקבל אמא כאובה שבורה ומתוסכלת , מה זה שווה?!

אפס הפרדה ברוררר, שלא יעשו אף בדיקה לא בנוכחותי

אם אפשרי מאד כדאי 0 הפרדה הם גם ככה ישנים 95 אחוז מהיום אז לפחות שיהיה לידך אני ראיתי בתינוקיה תינוקות שצורחים בלי קול כבר מרוב שלא התייחסו אליהם ושלא נדבר על איך מחתלים ומקלחים אותם כאילו הם חתולים לדעתי האישית זה טראומה לתינוק.

האמת שלא הייתי מסוגלת שיתרחק ממני אפילו סנטימטר..

אבל באמת כל אחת ומה שקורה איתה אחרי הלידה. זה לא מוריד מהאימהות של אפחת

ילדתי לפני חודש. ויצא לי לעבור בתינוקיה והיתה אחות שבדיוק קילחה תינוק. הם מקלחות כל כך מפחיד תמיד כואב לי הלב למראה הזה. כמו צלחת מתחת לברז בכיור.

אם תחשבי על זה התינוק הזה היה בבטן שלך מכיר רק תריח זלך הכול זר לו הוא יצא בבת אחת לעולם שלא מכיר בו כלום לא רואה כלום הדבר היחיד שהוא צריך זה אמא שלו קרוב להריח אותה להרגע מילא היו תנאים טובים בתינוקיה ובאמת מטפלת אחת על כול תינוק צמודה אז אימהות שבאמת צריכות תמנוחה היו יכולטת לעושת את זה בלב שלם אבל המצב בתינוקיות מזעזע באמת צריך שניה להכנס לקחת תילד בשביל להבין שהמצב שם חרא תינוקות בןכים חופשי והרופאים לא תמיד עדינים איתם הם פשוט נותנים אוכל מחליפים טיטול וזהו לא מרימים אם בוכים

יאו נשבר לי מהלב ממה שהיא כתבה בתמונה.. לא משנה כמה קשה יהיה לי וכמה מותשת ועייפה אהיה , אני אשים אותו איתי באפס הפרדה. לא רק לנו קשה גם להם, במיוחד להם. 9 חודשים שהיו בתוך מקום חם ומוגן, המעט שאפשר לעשות זה להיות שם בשבילם. אח״כ אשן בבית ואצבור כוחות ואהיה סבלנית אליו יותר אבל בימים הראשונים שלו חייב להתגבר על הקושי.

האמת אני שמתי יום ראשון בתינוקיה בלילה הייתה איתי ולמחרת איתי כבר כי שמעתי שם בכיות בלי סןף גם אבל ... לא חושבת שתינוק שהרגע נולד מקבל את זה קשה שהוא בוכה ולא ניגשים אליו כי הוא לא מבין כלום יותר קשה לפי דעתי שתינוק מגיל חצי שנה שנה שכבר מבינים ובוכים ולא ניגשים אליהם יותר כןאב לי אבל אולי זה נקודת מבט שלי בלבד

אז אני מבשרת לך בbaby שאת ממש טועה ותינוק מגיל 0 שלא מקבל מענה זה יותר גרוע מגיל חצי שנה אפילו

ככל שהגיל יותר צעיר החוסר מענה הוא יותר בלתי נסבל לתינוק ויותר טראומטי

לא יכולה לחשוב על זה אפילו יאו.. החוסר אונים הזה קשוח ושובר

אין על אפס הפרדה , הכי טוב לחיבור בין האמא והתינוק 🩷, זה ידוע כמובן כל עוד היולדת במצב מאפשר

אני תכננתי להיות באפס הפרדה. בפועל - תפרו אותי מעל שעה אחרי הלידה, הייתי מעורפלת לחלוטין, ובשלב מסויים אמרו לנו שלוקחים אותו לתינוקיה. לא חשבתי הרבה ופשוט נתתי לבעלי ללוות אותו לתינוקיה. הגעתי למחלקה ב4 בבוקר והדבר הראשון שביקשתי זה לראות את הבן שלי. הנקתי אותו. והייתי ככ חסרת כוחות ובמצב נפשי מאוד ירוד. לקחו אותו לתינוקיה וב6 בבוקר החזירו אותו. לאורך כל היום הוא היה איתי. בלילה השארתי אותו איתי ובאמצע הלילה היה לו התקף צרחות שלא ידעתי איך להתמודד איתו אז הלכתי איתו לתינוקיה והאחיות המקסימות הסבירו לי איך להניק אותו בצורה טובה והשארתי אותו שם. אחרי שעתיים ב6 בבןקר שןב הביאו לי אותו. וזהו, באותו יום כבר השתחררתי. אז מראש רציתי אפס הפרדה. ורוב הזמן באמת היינו ביחד. חוץ מ4 שעות בכל יממה. (וחוץ מהפעם שלקחו אותו מחדר הלידה, שאת זה לא חושבת שאתן לזה לקרות להבא). וזה היה לי טוב ומדוייק. אני ממש ממליצה לזרום עם זה. לראות את הכוחות שלך. כן להשאיר את התינוק איתך לאןרך כל היום כי הם לא באמת דןרשים הרבה תשומת לב בשלב הזה

באפס הפרדה הם באים להאכיל את התינוק בלילה?

אצל כל אחת זה שונה מאוד וכל אחת יכולה להתנהג אחרת אחרי הלידה, יש כאלה שיצטרכו את המנוחה ויש כאלה שלא וזה בסדר.. יכולה להגיד שכשילדתי הייתי גמורה שפוכה אבל לא יכלתי להפרד ממנה לרגע ואמא שלי ובעלי עזרו לי והיו איתה כשרציתי את המנוחה מאותה הסיבה שלא יכלתי לשים אותה שם ושחלילה לא יתייחסו אליה אם תרצה את החום שלי❤️

אני בעז׳ה זה יהיה ילד ראשון אחרי הפלות וחמש שנים הוא יבוא בעז׳ה אני בחרדות רק שבטעות מישהו יגע בו שאני לא מסתכלת וצמודה לו לחיים חחחח אז לתת אותו אחרי לידה אני מהרגע שהוא יצא בעז׳ה אני לא מוכנה שיקחו אותו לבד לשום מקום אם אני לא אהיה איתו בזמן הזה בעלי/אמא/חמותי יהיו איתו וישגיחו שהכל תקין ולהגיד שזה ירגיע אותי לא אבל לפחות שאני אדע שהוא לא לבד עם מישהו זר אפילו לא שניה אחת , יהיה לי קשה אולי אולי בטוח אולי לא לא יודעת אבל מה שבטוח אני לא אהיה מסוגלת זה שהוא יהיה אפילו שניה בלי השגחה שלי

אני כמובן שמה בתינוקיה, אחרי לידה זה זמן לצבור כוח, מה גם בתינוקיה כל הזמן משהו מסתכל עליהם שח"ו לא יקרה משהו, אם אישה אחרי לידה נרדמת והתינוק פחות מ 48 שעות וח"ו נחנק או קורה לו משהו??? אין מצב שאצליח להרדם רק מהמחשבה!!! מקצת בכי לא קורה כלום, בהמשך הם גם יגיעו למטפלת/ למעון... לעומת זאת הרבה תינוקות נחנקים מהמי שפיר ואם אין מבוגר שאחראי זה בעיתי!!!! אם בעלך/ אמא שלך ערים לידך בלילה אז כמובן 0 הפרדה!

אני חושבת שכל אחת תעשה מה שמרגיש לה לנכון. זה לא עושה אותה אמא פחות טובה אם היא לא תשים באפס הפרדה. אני לידה ראשונה ילדתי כמה שעות לפני צום כיפור והייתי לבד ועם תפרים נוראיים ומזל ששמתי בתינוקייה אחרת הייתי מתה שם. לידה שניה התינוקת הייתה בפגיה כי נולדה קטנה לידה שלישית בעזרת השם אני מתכננת גם תינוקייה כדי לקחת את היומיים האלה לנוח!! כל אחת אמא טובה בפני עצמה וכל אחת יודעת מה נכון לה לפני הכל.

שכל אחת תעשה מה שנכון לה אסור לנו לשכוח שיש אמהות שאם הן יהיו באפס הפרדה זה יוציא אותן משפיות.. כל אחת מה שנוח והכי טוב בשבילה..

אני אישית בעד אפס הפרדה, אבל - יש מצבים שהיולדת מרגישה ממש לא טוב אחרי הלידה ומתקשה לקום לתינוק, או שהיא לבד, או אחרי ניתוח, לא חסרות סיבות.. ואז כן בוחרות לשים בתינוקייה אבל אם כך או כך, אם תשימי בתינוקייה או שתעשי אפס הפרדה לא אומר שאת "אמא פחות טובה" כל אחת ולפי השיקול דעת שלה והמחשבה שלה..

הייתי בסיור יולדות בבית חולים שאני אלד בו בעזרת ה׳ וכן זה משהו שאמרו לנו ולא השלו אותי שישר התינוק יקבל יחס שהוא בוכה ואמרו לנו שקורה שתינוקות בוכים ולא ישר מקבלים מענה שכל אמא תחשוב עם עצמה אם זה בסדר מבחינתה יש כאלו שכן אבל בסופו של דבר הם אוכלים שם והכל אבל כן בעיני הכי טוב שיהיה קרוב לאמא מבחינת היגיון בריא

הלואי שהיה לי אפשרי אני אחרי קיסרי כולי כואבת לא אפשרי אפס הפרדה חייב עזרה

רק אפס הפרדה ועם עזרה של הבעל או אמא אפשר לנוח בבית אחר כך... התינוקי צריך אותנו

לא לכולן יש עזרה וזה בסדר גמור לשים את התינוק בתינוקייה כי בבית אין באמת מנוחה

מסכימה איתה רק אפס הפרדה

אני שלושה ילדים 0 הפרדה המחשבה שהתינוק שלי יהיה רחוק ממני לא היתה מאפשרת לי מנוחה מימלא לא היה לי קשה בכלל כי במילא בשעות הראשונות התינוק ישן ואחר כך הסתדרתי העיקר שידעתי שהתינוק לידי אבל זו החוויה שלי.

אני לפי הלידה שלי (לידה ראשונה) הייתי בטוחה שאני עושה אפס הפרדה ושהתינוקת תהיה כל הזמן איתי בפועל הייתה לידה קשה והייתי פשוט גמורה נפשית אחריה, לא יכולתי להיות עם הילדה שניה אחת לבד מרוב לחץ, סטרס והיסטריה... התינוקיה הייתה פשוט הצלה בשבילי אז נכון שמלכתכילה עדיף שהתינוק יהיה איתך כל הזמן אבל לפעמים בשביל הבריאות של האמא זה ממש הצלה שיש תינוקיה וזו דעתי

תלוי כל אחת במצב שלה ובשתיי המצבים את אמא טובה זה הכי חשוב לדעת 🙏🏼❤️