אני עצובה כי אני לא האמא שאני חולמת להיות אני כועסת יותר מידי אני חסרת סבלנות יותר מידי ובעצם כמעט כל יום בערב שהם נרדמים המצפון אוכל אותי ... יש כאן שמזדהות? אני ממש מבואסת מעצמי

תמיד יש אידיאל ויש מציאות אנחנו צריכות לשאוף תמיד להשתפר אבל אל תאכלי את עצמך אני מאוד מזדהה אבל משתדלת שלא להשאב לזה, כי במצב של באסה ויעני ״רחמים עצמיים״ של איזו אמא אני אני בחיים לא אשתפר. אני בטוחה שאת האמא הכי טובה שאת יכולה להיות כרגע. וכל יום זה למידה, צמיחה, והתקדמות. סמכי על עצמך. אני בטוחה שהילדים שלך סומכים עליך. ❤️

בדיוק מרגישה כמוך.. צריך לעבוד על עצמנו, ולהשתדל יותר להיות סבלניים..