אני ובעלי בריב ארוך עם הפוגות בין ריב לריב, הבוקר הוא פשוט חצה את סף דעתי. כל ה5 ימים האחרונים ישבתי בבית עם ילד חולה כולל היום, ולפני שהילד חלה עבדתי עבודה מלכלכת וזרקתי את כל הבגדים המלוכלכים באוטו שלי ותכננתי לנקות אבל לא הספקתי. אז היום הוא ביקש שאקפיץ אותו רגע והוא התחיל להגיד שלמה האוטו מלוכלך אז אמרתי שלא הספקתי לנקות, אז הוא מתחיל להגיד לי שלדעתו יכולתי לנקות, אז אמרתי שלא, אני כל היום עם הילד לא היה לי רגע אחד אפילו לעצמי והוא מתחיל להיווכח שיכולתי לנקות והוא לא מבין מה הבעיה שלי, אז צעקתי עליו שחלאס כבר לחפש איפה אני לא בסדר שנמאס לי כל הזמן כמו עלוקה לחפש והוא צועק עליי בחזרה שאני מתעצבנת על שטויות כי אני אוהבת להתעצבן עליו.

נשמע שיש כאן חוסר בתקשורת חוסר בהבנה אחד של השניה... הייתי מדברת איתו בצורה יפה ונינוחה באופן קשוב שגם הוא יהיה קשוב ולדבר לא להתווכח או להתיי דברים אלא לדבר ואם מפריע משהו שהוא עושה אז להגיד שלך מפריע ככה וככה ובל 0וגע ככה וככה ואז יותר קל לקבל ולהבין....

ברור שיש חוסר בתקשורת, עבדנו על זה בטיפול זוגי אבל הוא החליט שהוא לא רוצה יותר. והכל החמיר, ופעם הייתי מדברת יפה ומתאפקת כשהיה מעצבן, ומנסה להסביר בדיוק מה שכתבת שזה לא נעים/ או לא להתערב לי בדברים שלי כמו שאני לא מתערבת בשלו/ ושאם אמרתי משהו אז אפשר להתייחס למה שאמרתי ולגלות הבנה ולא להיטפל, ובגלל שהוא תמיד אנטי על כל דבר שאני אומרת אז כבר לא נשאר לי איפוק. ובכל זאת אני מגלה איפוק והוא במקום להבין שהדרך שלו מובילה לעצבים אצלי הוא מנצל את זה כדי להאשים אותי שאני הבעייתית

הכוונה שלי לדבר באיפוק לא בזמן הריב אלא ערב אחד אתם מתיישבים ומחליטים לדבר את משטפת את הצד שלך הוא משטף את הצד שלו ואילו מחלוקת על מה שכל אחד משטף!!! כל אחד יכול להרגיש מה שהוא מרגיש ולשטף בלי השני התעצבן עליו.... תתחילו מזה

אני יודעת שזה קשה אבל כשהוא אומר משהו שמעצבן אותך פשוט אל תגיבי ואל תעני. תגידי לעצמך ממש בראש לא לענות לו עכשיו. כשתהיי יותר רגועה תגידי שאת רוצה לדבר ותסבירי לו שאת מרגישה לא מוערכת

אני במצבך בול רק אומרת😔