אני מרגישה שיש משהו שאני מפספסת וממש אשמח לשמוע על החוויות שלכן ילדתי לא מזמן ואין ספק שזה האושר הכי גדול בעולם אבל יצאתי קצת עם טראומה מהלידה, לא דיכאון אבל זה כאבים שבחיים לא חשבתי שארגיש שפשוט אי אפשר לסבול עד כדי כך שחשבתי שלא אשרוד איך עושים את זה שוב ושוב ושוב? למה זה נראה שלשאר ככ קל? ואני לא רוצה לדכא אף אחת שעדיין לא עברה את זה! נטו מדברת על החוויה האישית שלי

רוב הנשים על פי סקרים שקיימים יולדות עם אפידורל. לגבי לידה טיבעית אני לא באמת יודעת רק מודה לאלוהים שהמציאו את האפידורל . לאף אחת זה לא באמת קל , זה רק נראה ככה .

הסוד הוא שילדת לא מזמן, בחלוף הזמן האושר שבגידול ילד מתעצם והחוויה מתרחקת ונשכחת.

יכולה להגיד לך שלפני ארבעה חודשים כשנולד לי הילד הראשון שלי , חשבתי בדיוק כמוך וממש אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני עוברת את זה שוב אבל היום אני רק חושבת על מתי יהיה הכי נכון להביא עוד כי האהבה שהאוצר הזה מכניס לי לחיים גרמה לי לשכוח כל כאב שעברתי וכל ההחלמה והטראומה שלי הכל היה שווה את זה

עברתי לידה אתמול ואני כרגע חושבת כמוך מקווה שיעבור לי המחשבה חחח אני מאוד רוצה עוד ילדים אבל לא מסוגלת לחוות שוב את הכאב

המחשבה הזאת תעבור, פשוט שוכחים אל תדאגי זה יקרה, ולאף אחת זה לא קל

כמו שבתחילת ההריון היה ככ מזעזע ובחילות ואלוהים שישמור, כנראה ששוכחים 🤷🏻‍♀️

אני כרגע בהריון ראשון ולא מצליחה להבין איך אפילו את ההריון מישהי מוכנה לעבור יותר מפעם אחת… אני באמת לא בטוחה שאביא עוד ילדים. בכל מקרה, אקח כמה שנים טובות לחשוב על זה ואתלבט שוב לקראת סוף גיל הפריון.

לא הבנתי, ילדת בלי אפידורל?

הרצון להרחיב את המשפחה שיהיה לילד/ה שלך אחים הוא גדול יותר מכל כאב שתעברי/ עברת . מדברת איתך אחת שפגשה את אלוהים בלידה של הגדול. ( לידת ואקום, חתך יזום ואפידורל מהבוקר שכבר לא השפיע כלל בזמן הלידה) . לא אשקר מאוד פוחדת ללדת שוב (שבוע 16) אבל הגיע הזמן לעבור את זה שוב ומקווה לחוויה מתקנת …

את רק אחרי לידה.. הגוף עוד זוכר.. ברגע שהוא קצת חוזר לעצמו, העצמות חוזרות למקום וההורמונים מתאזנים לא ככ זוכרים את הכאב עצמו.. יותר את החוויה הכללית.. אם יצאת עם חוויה טראומתית את כן תזכרי ובשביל זה יש עיבוד לידה.. עברתי 2 לידות טבעיות לגמרי ומחכה לשלישית עכשיו..

אני גם ילדתי בלידה מאוד טראומטית ובלי אפידורל , היום הילדה בת 1.5 הגוף שוכח .

4 חודשים אחרי לידה וחושבת בדיוק כמוך אחרי לידה מאוד טראומתית כנראה שארצה לפחות עוד ילד/ה אחד/ת מה שבטוח פעם הבאה קובעת קיסרי ומסימת עם זה ברבע שעה בלי צירים בלי בדיקות פתיחה וצפרים ובלי כל הזוועה שחוויתי לקח לי חודש להתאושש וזאת היתה לידה רגילה מעדיפה להתאושש בקיסרי

אני הייתי בדיוק כמוך קיבלתי טראומה קשה ממש מההריון לא הייתי מסוגלת לחשוב על לעבור את זה שוב.. עכשיו הילדה שלי תכף בת 3 והנה אני בהריון שני. בסוף הרצון לעוד ילד ניצח ואגיע מוכנה יותר נפשית ללידה הזו. הכל בסדר זה טבעי ועובר עם הזמן

כל מה שעולה לי לענות זה שגם קורונה היה לי שבועיים והרגשתי שאני עומדת למות ובסוף נשארתי בחיים אבל לא יצא לי מזה כלום.. אז לסבול שבועיים בשביל תינוק נראה לי עסקה שעדיין משתלמת.

הטראומה עוברת ❤️

מבחינתי שיכאב לי מיליון פעם העיקר שאני אביא את התינוקי שלי

כולם חושבות כמוך חיים שלי פשוט עם הזמן הזכרון של הכאב מתפוגג והכיף ואהבה לילד מתגבר ואז רוצים שוב… נפלאות הבריאה תקראי לזה

אני יכולה להגיד לך מנסין ילדתי לידה ראשונה לפני שנתיים אחרי טיפולים וivf היתה לי לידה טראןמטית בלשון המעטה אחרי יומיים זירוז וכו כוג נסיון של 4 שעות עם וואקום חץ ומלקחיים ובסוף לא הצלחתי רק קיסרי חרום כולי ההיתי תפורה כמו בובה אבל האושר הזה שהיה לי אחרי הלידה וסבלתי המון גם אחרי מכאבים טחורים ורטיגו וכו וושנה וחצי אחרי חזרתי לטיפולים כי רציתי עוד ילדים זה אושר לא נתפס לראות אןתם גדלים והיום תודה להשם שבוע 20 מחכה ומקווה לחידה מתקנת אבל לראות את הילדה בת שנתים היום אני אומרת שווה את הכללל

אני גם לא מסוגלת לחשוב על לידה טבעית ! ואם אכנס להריון רק קיסרי מתוכנן!!

הלידה הראשונה שלי היתה קיסרי מתוכנן והיה מזעזע מבחינת כאבים והתאוששות. גם חשבתי כמוך. הלידה השניה והשלישית שלי היו לידות טבעיות וממש קלות שאני מאחלת לכל אחת. אז מה שהיה הוא לא מה שיהיה

לפני שמונה חודשים וחצי ילדתי בפעם הראשונה בניתוח קיסרי וזאת הייתה חוויה טראומתית, הרגשתי על סף מוות הקאות, רעידות אני חושבת שצרחתי את נשמתי בחדר לידה מהכאבים חשבתי שאני ממש עומדת למות ושהנשמה שלי יוצאת מהגוף, לידה קשה גם הילד נולד גדול משאללה 🪬 עברתי דיכאון אחרי לידה, אשפוז בעקבותו ומה לא… לאט לאט הקשר נבנה והיום אני עוד לא ברמה של להיכנס שוב אבל בהחלט יכולה לחשוב על עוד הריון בעוד כמה שנים טובות בעתיד.