הריון ראשון, נכנסת מחר לשבוע 6 , כולם בסביבה שלי תמיד נכנסו לי לרחם. כמה דיבורים שבאמת חירפנו אותי ולאף אחד לא היה מזיז מה אני עוברת. עברתי כבר הפלה בעבר.. מתפללת שהכל תקין ויש לי טריגר ממש קשה. אמא שלי תמיד הכינה אותי לזה שישר אקלט אספר לה. אבל היא כלכך בגדה בי באמון וסיפרה דברים אישיים שלי לאחרים שגיליתי בדיעבד בהלם. כל פעם שאיפשרתי עוד קצת אמון שוב חזר. אני חושבת בגלל זה ובגלל ההיסטוריה והעצבים שהיו לי סביב זה לשמור עד סקירת מערכות מוקדמת. כי גם ככה כולם עם העיניים שלהם. אך החשש שישר היא תתעצבן שאיך לא סיפרתי לה ישר. פעם אחת גם רציתי לספר משהו למשפחה היא חשבה שזה הריון, וזה בכלל קשור לעבודה.. עוד לפני שדיברתי ישר אמרה אם את חושבת שאת הולכת לספר לכולם על הריון לפני שסיפרת לי את בטעות גדולה..... ואם כן הייתי מספרת? למה להרוס? למה לא לשמוח? מתוסכלת ממש

אני חושבת שכדי לך לחכות עוד קצת, לראות שיש דופק שהכול מתפתח כמו שצריך בעזרת ה ואז בשבוע 9/ 10 כזה לספר לאמא. לכל השאר תספרי יותר מאוחר אחרי סקירה. תזכרי דבר שסמוי מהעין יש בו ברכה! כמה שפחות אנשים ידעו ככה פחות עיניים. מאחלת לך המון בהצלחה❤️ תדליקי נרות שבת❣️

אני גם חושבת כמו גילי אני סיפרתי לאמא שלי רק אחרי סקירת מערכות ראשונה ובכללי מתי שאני הרגשתי שאני רוצה לספר … זה שהיא אמא שלך הכול טוב אבל בסופו של דבר זה בחירה שלך והרגשה שלך מתי לספר למי.

ההריון הוא בלעדי שלך ואת היחידה שיש לך את הזכות לעשות עם זה מה שבא לך! אני עברתי הפלה בהריון הראשון ולכן החלטתי מאז שאני לא מספרת עד שבוע 12 לאף אחד, כולל ההורים! וברוך ה כל ההריונות אחר כך הצליחו... אני במקומך לא הייתי מספרת עד שבוע 12 לפחות... ואם היא תתעצבן זאת זכותה המלאה, וזכותך גם לא לקחת ללב ולדעת שעשית זאת מהסיבות הנכונות ובתכלס לא פגעת בה בשום דבר אז אין לה ממה להפגע. אני בשוק מהאנשים האלה שנדחפים לחיים של אנשים אחרים, גם אם זאת אמא שלך!!! אמא שלי בחיים לא אמרה לי מה לעשות ומה להגיד ומתי, אלו החיים שלי בלבד!

לא בקטע רע, אבל את לא חייבת לה כלום. זה הריון שלך ואם את מרגישה שאת כרגע לא מסוגלת לסמוך עליה אז היא הביאה את זה על עצמה. אוקיי תספרי לה אחרי סקירה, מה היא תעשה? תעלב? לא נורא יעבור לה… את יכולה גם להגיד לה לא סיפרתי לך כי חיכיתי לראות שהכל בסדר ואני יודעת שקשה לך לשמור את זה בסוד ולא רציתי שידעו לפני שאני מוכנה.

וואי את ממש לא חייבת לה כלום הרחם שלך הוא שלך בלבד ואת יכולהצלא לספר כלום עד שתמצא לך בטן ענקית שלא יהיה ספק שאת בהריון מה זה השטויות האלה שאת צריכה לספר לה כי היא רוצה שתספרי לה ראשונה??? לא הבנתי את זה את לא חיה אצלה והיא כבר לא קובעת כלום זה מאה אחוז בחירה שלך ורק שלך ואת לא מתנצלת עליה כי זו את ואם היא נפגעת זה נטו בעיה שלה ותדפדפי את זה קדימה כי היא לא צריכה להיפגע. אישית מספרת רק בחודש שלישי ואם אפשר למרוח לחודש רביעי חמישי עוד יותר טוב צריכה את השקט שלי גם בחיים לא מספרת באיזה שבוע אני או באיזה תאריך צריכה ללדת מה שנקרא צאו לי מהרחן ומהר מהר לא צריכה לחץ של אחרים שיגידו לי וואי וואי נשאר לך ככה וככה ללידה או שעברתי תאריך מה עדיין לא ילדת איזה סיוט תעשי את ב וג תעשו לי טובה תאכלו בשעה טובה בעיתה ובזמנה ישחררו לי מהחיים. (אני יודעת שאני קיצונית קצת סליחה אבל את לא חייבת לאף אחד כלום ושום דבר ותעשי מה שהכי הכי נכון לך)

כשעברתי הפלה אמא שלי לקחה את זה יותר קשה ממני, ואחרי זה באה וסיפרה לי את יודעת זה קרה גם לזאת וזאת? ויש לה היום כך וכך ילדים, ניסתה לנחם אותי. וברור לי שאם היא באה לי עם סיפורים פתאום על בנות מהסביבה שעברו הפלה אז כנראה שהיא סיפרה לחברה. כן היה לי קצת קשה אבל לא אמרתי לה, כי ידעתי שהיא הייתה חייבת לפרוק והיא גם חיפשה איך לגרום לי להרגיש יותר טוב. ועדיין, זה לא מנע ממני לספר לה איך שקיבלתי תוצאה של הבטא, והיא התרגשה בטירוף, צעקה מהתרגשות. אמא שלך רוצה רק טוב בשבילך, לדעתי תספרי לה ותבקשי שתשמור בסוד וזה ממש חשוב לך שרק אתן תדעו בינתיים. בשורות טובות