עוד מעט המשוער שלי אני חושבת שאני על סף התמוטטות נפשית. אני רוצה לברוח ושונאת את עצמי שבמקום להתרגש מהתינוק אני לא מפסיקה לבכות בעלי לא מבין אף אחד לא מבין

מה גורם לך להרגיש ככה? את מפחדת מהלידה? משהו אחר?

אני יכולה להבין אותך❤️ בלי לדעת מה עומד מאחורי זה..גם אני מתקרבת למשוער ומרגישה רגשות מעורבים..כולם שואלים אותי אם אני מתרגשת ואני עונה שכן אבל בתוך תוכי אני מרגישה ריקנות

הגיוני מאוד♥️♥️

זה בסדר גמור התחושות שלך..את מפחדת ומאמינה שכולנו פחדנו בדרך כזו או אחרת.שתפי מישהו קרוב אלייך ,זה יקל עלייך מאוד.

מה ממוטט אותך נפשית? ממה את רוצה לברוח? מוזמנת לשתף פה אם באלך ואני ממליצה לדבר עם אשת מקצוע, עדיף אישה, שהיא כבר אמר וחוותה את כל החששות והשינויים בגוף ובנפש. אני כבר כמה חודשים מטפלת בעצמי, מנסה להתכונן לילד השני... גם חוויתי הרבה מוות של אנשים קרובים בשלוש שנים האחרונות ואז הוא הגיע ה7 באוקטובר, בכלל גמר לי על הנפש.