סיפור הלידה שליי - אזהרת טריגר סיפור לידה לא פשוט. בשבוע 40 פלוס 1 הלכתי לביקורת במיון שם אמרו לי שאני בפתיחה 1.5 עם צוואר 80 אחוז מחוק ואם אני רוצה זירוז בגלל שהייתה האטה קטנה במוניטור. העדפתי לחכות עם כל מיני זירוזים תרופתיים וביקשתי סטריפינג. ישר אחרי הסטריפינג התחלתי להרגיש צירים יותר חזקים מצירי הבריקסטון שהרגשתי עד לאותו יום. הצלחתי לסחוב עם הצירים עד 1 בלילה ואז הערתי את בעלי ואמרתי לו שאני בלידה וחייבים לנסוע. נוסעים במונית ואני עם כאבים מטורפים מגיעים למיון עושים לי בדיקת פתיחה ואני רק בפתיחה 2 עם צוואר אחורי !! בשלב השה אני כבר מתה מכאבים ואין מה לעשות רק לנסות לגרום לפתיחה יותר גדולה. עד 4 לפנות בוקר הסתובבתי במיון ומחוצה לו ואז בדיקת פתיחה וכבר בשלב הזה התחלתי ממש לדמם, הייתי בפתיחה 3 והעלו אותי לחדר לידה בערך בשעה רבע לשש. בשעה שש קיבלתי אפידורל (שזה החיים עצמם עד אז פשוט סבלתי מכאבים) משש עד 10 הייתי עם צירים רגילים ופתיחה לא מלאה בשעה 10 פתיחה מלאה וצירי לחץ. את כל צירי הלחץ הרגשתי ממששש בצורה לא רגילה כאבים מטורפים באזור הטוסיק. אחרי שעתיים וחצי של לחיצות התחילו האטות מטורפות במוניטור, נכנס רופא אמר שחייבים לסיים את הלידה שהעובר במצוקה והתחלנו לידת ואקום. אם עד עכשיו חשבתי שסבלתי אז גיליתי שלא. כאבי תופת שלא ברא השטן רק חיכיתי שהתינוקת תצא ממני ובשעה 12:20 זה כאמת קרה יצא אליי הדבר הכי מתוק בעולם אבל אני מחכה כמה שניות והיא לא בוכה. מתחילים להלחיץ מוציאים את הקטנה עם בעלי ואני נשארת לבד. אחרי כמה דקות התינוקת בכתב אבל לקחו אותה לניטור ארוך וראיתי אותה שוב רק לקראת אחר הצהריים.

ואווו אלופה לא פשוט בכלל ברוך ה' שאת אחרי מזל טוב אהובה🥰

אלופההה

זה קטע כל אישה שאני שומעת שהיא עשתה סטירפינג סבלה מצירים מטורפים

בשעה טובה!!!