היי בנות, דילמה הבת שלי ישנה רצוף בלילה איזה 10-11 שעות אבל בוכה דיי הרבה, אני מנדנדת או מרימה והיא חוזרת לישון מהר, נראה שזה מסיוטים וכאבים (ככה כבר חודשים כל פעם נראה משהו אחר) אז החלטתי לנסות לינה משותפת ולהכניס אותה למיטה שתישן לידי, ככה היא מתעוררת אבל מהר מאוד לבד חוזרת לישון (ממש 3 שניות שהיא מבינה שהיא עטופה באהבה ונרדמת בחזרה) מרגיש לי מבורך וכיף גם לי שלא צריכה לקום וגם לה, אבל מפחדת מהעניין שהיא תתרגל ויהיה לנו קשה לגרום לה לישון לבד אחרכך יש לציין שהיא מתחילה לישון ב6-7 בערב לבד במיטה שלה ובאמצע הלילה בבכי הראשון אני לוקחת אותה אליי לכל הלילה מה אתן חושבות? להמשיך לתת לה לישון איתי? או שאצטער על זה?

לא ! ברור שתצטערי על זה! וברור שהיא תתרגל לזה. חבל דווקא יש לי הרגלים מאוד טובים אז מה אם מתעוררת נכון זה קשוח שעייפים אבל בקטנה את אומרת שחוזרת לישון מהר אז הכל טוב חבל לך להרוס את ההרגלים הטובים

ללינה משותפת יש כל כך הרבה יתרונות, זה בכלל לא טבעי להרגיל תינוקות לישון לבד. אנחנו לא רוצים לישון לבד אז היצור הקטן חסר הישע הזה? במיוחד אם יש קושי ובכי. זה לתת מענה לצרכים שלה. לגבי הרגלים, זה הכל ענין של הורים היום שמחפשים מה נח להם.. ומביאים יועצות שינה ומרגילים ילדים להיות לבד. זו דעתי, שכל אחת תעשה מה שבא לה.

אני מאמינה שאין הרגלים. יש צורך ומענה לצורך. כולנו זקוקים לקירבה ומגע. בגיל 18 היא כנראה כבר לא תישן איתך במיטה... גם לא בגיל 10... מניסיוני דווקא מתן קירבה ומגע בגיל הצעיר מגדל ילדים עם היקשרות בטוחה, עצמאיים וחזקים. לגבי ההמשך- כשזה לא יתאים יותר תמצאו את הדרך לשנות את זה. אולי זה יעבור ממש חלק ואולי יהיה קושי לתקופה מסוימת ואז זה יסתדר. בכל מקרה תמיד נראה לי מוזר להתנהל בצורה מסוימת רק בגלל מה שיהיה אחר כך...

תודה בנות, אלופות ❤️

תודה אורה, איזו תשובה חשובה ושפוייה