בעלי במילואים ואני עם תינוק קטן בבית. בהתחלה היינו ממש מתגעגעים אחד לשני ומדברים כל יום ומחכים כבר להיפגש. לאחרונה התרגלנו למצב. הימים עוברים מהר, אני עסוקה בתינוק כל היום והוא בלחימה ואין געגוע משוגע ואנחנו אפילו לא עושים שיחת טלפון כל יום (רוב היום כן מדברים בוואטסאפ). כל המצב הזה קצת מלחיץ אותי 😭 אולי זה סתם הרגל? אולי כל המצב הזה גרם לנו לאהוב פחות?

אל תדאגי אל תתני למחשבות רעות להשפיע עלייך.. התרגלתם למצב ההזוי הזה והמוח שלך נותן לך כרגע להיות אמא במשרה מלאה ולהתרכז בבייבי בכל בכח , בני האדם מונעים מהרגלים ואתם התרגלתם לזה בלית ברירה, כי אי אפשר לחיות חודשיים שלוש בגעוגע ששורף את הנשמה. בטוחהההה שכשהוא יחזור והכל ייגמר הכל יצוף לטובה❤️ העיקר שיחזור לשלום וכך גם כולם והמלחמה הזאת כבר תיגמר!!

יו זה קרה לי גם עם בעלי ובכיתי לו שאני מרגישה שאנחנו מתרחקים זה חוזר לעצמו אחרי שהם חוזרים אז לא נראלי שיש לך מה לדאוג אבל כן התרגלתם למצב החדש

זה הגיוני, אנחנו כבר יותר מחודשיים במצב הזה... אז מתרגלות... אצלי בעלי עכשיו בבית כי ילדתי שבוע שעבר, אבל גם אצלי הילדים כאילו התרגלו שאבא לא נמצא, כמו עבודה ארוכה כזאת, אבל כשהוא חזר כולם קופצים עליו ולא עוזבים אותו, מתרגשים כל פעם מחדש🥲

הגיוני ככה קרה לי עם בעלי אחרי נידה מהלידה כאילו היה סוג של הרגל לריחוק הזה אבל זה עובר

אני חושבת שזה דווקא חלק מההישרדות שלכם ביחד, בסוף זה נורא קשה ומקשה על תפקוד להתגעגע כל הזמן וחייבים לתפקד ולהתקדם כי אין מה לעשות. אני חושבת שכשתיפגשו בפעם הבאה את תרגישי הכל ובעוצמה ❤️ להבדיל אלף אלפי הבדלות - בתקופת הקורונה בן הזוג שלי סגר בצבא יותר מחודש, יצא ואז שוב סגר חודש, זה היה קשוח נורא אבל הימים עוברים ואת לגמרי מתרגלת, בדיעבד זו הייתה תקופה שסופר קירבה בינינו