אני לפעמים ממש מהורהרת אולי יש לי דכאון קל אחרי לידה או שזה הגיוני מה שאני מרגישה.. אני שנה וקצת אחרי לידה של ילד ראשון, ואני יודעת שכל אשה ככה אבל צריך לתמרן בין 1000 דברים בוא זמנית, בין להיות אמא, ללהצליח בעבודה, ללהיות אשה טובה ואוהבת, ללנקות את הבית, לשמור על קשר עם חברות, להשאר מטופחת ולעשות עוד מיליארד דברים ומחשבות.. ואני באמת יחסית מצליחה לתמרן בין כל הדברים דיי סבבה חיצונית, אבל הנפש שלי מתה, מרגישה מלא פעמים שפשוט הכל קשה מידי ואין לי כח מידי ולא יודעת בכלל איך להקל על הדברים .. איך לעזאזל עושים את כל זה מבלי להיות משוגעות?! רק לי ככה קשה שזה משפיע עליי? פעם בכמה זמן אני פשוט נשברת ועצובה וחסרת כוחות, אני מרגישה שאני עושה הכל על אוטומט ולא נשאר לי רגש ואני קצת מאבדת את עצמי.. ובעלי מושלם ורוצה שאצא ואעשה אבל הנפש שבורה ואני בלחץ מלא וכל הזמן המחשבות שלי על זה שלפני הילד תמיד הייתי אופטימית וחייכנית והכי רגועה בעולם וקשה לי שאני לא אותו דבר

גם אני עברתי את זה מאמוש לא הייתי קוראת לזה דיכאון אבל אני יודעת שיש הרבה שכן החוויה הזאת של להפוך להיות הורה היא לא פשוטה לרוב הנשים ובעיקר למי שרגישה ואני כזאת אני הלכתי לטיפולים פסיכולוגיים במשך שנה כמעט והיום החיים שלי פי מאה יותר טובים מלפני ההריון והלידה יש הרבה דברים שקורים מתחת למודעות, הרבה חוויות שעולות מהילדות שלנו ומחכים להיפתח ולהשתחרר. ובתור מי שעברה ילדות לא פשוטה, יכולה להגיד לך שזאת פשוט מתנה גדולה מאין כמוה להיות היום מסוגלת לראות את התקופה הקשה של אחרי הלידה ולהגיד תודה על כל הקושי והשחור שראיתי יש לא מעט נשים שחוות את מה שאנחנו חווינו ופשוט נותנות לזה לעבור ו״סובלות״את התקופה הזאת בשקט. אני יודעת שיש גם לא מעט אימהות שפונות לרפואה הקונבנציונאלית, פסיכיאטרים וכאלה והם נותנים תרופות שעוזרות להרגיע את המחשבות האלה ולהצליח להתמודד עם הקשיים האלה אבל אני מאמינה בגישה יותר טבעית ואמיתית של להבין גם מאיפה הדברים נובעים כדי שאוכל להשתחרר מהם אם יש לך את האפשרות ללכת לפסיכוטרפיסט/ית שמתמחה בליוויו נשים אחרי לידה/אימהות זאת מתנה של החיים

ואני אגלה לך סוד… את כבר לעולם לא תהיי אותו הדבר אם תתני מקום לכל מה שאת מרגישה ותתחילי במסע הזה, את תהיי הרבה הרבה יותר טובה!