וואי בנות אני הכי לא כזאת שכותבת כאן דברים כאלו אבל אני כל כך כועסת ומבואסת. אני עכשיו בהריון ראשון, שבוע 18, בת עשרים ואחת ובעלי בצבא וכמובן בעזה כבר תקופה ארוכה. מאוד שמרתי על ההריון בסוד כי הרגשתי שאני קודם רוצה לעכל את הדברים עם בעלי, אבל כמובן סיפרנו להורים שלנו שיהיו איתנו בזה וילוו אותי בבדיקות כי הוא לא היה באף אחת. ביום ראשון בעלי הגיע לאפטר וסיפרנו לאחים של שנינו, הבהרנו ממש שזה עדיין סוד, ההורים היו נוכחים בסיטואציה. היום הבנתי שאבא שלי סיפר לכל המשפחה המורחבת שלו וכנראה גם אמא שלי סיפרה לחלק מהמשפחה שלה. זה שאבא שלי סיפר לאחים שלו ועכשיו כל המשפחה המורחבת שלי יודעת למרות שממש ממש לא רציתי שידעו עדיין, משגע אותי. ויותר מהכל רציתי לספר לסבתא שלי בעצמי, מגיעה לה, תמיד הבטחתי לה שאספר לה ועכשיו אני פשוט לא יודעת מה להגיד... פגועה ממש ממש מההורים שלי והם פשוט לא מבינים כמה זה חמור, הם לא מבינים שזה לא סתם משהו, זה הריון, שקורה בגוף שלי, אלו החיים שלי והם צריכים לבקש רשות לפני שהם משתפים. וגם אם זה עניין של כמה ימים לא הייתי מוכנה שזה יתפוצץ ככה וכל המשפחה תדע ותהיה בעניינים שלי. פשוט הייתי חייבת לפרוק פה. אשמח שתכתבו לי, בעיקר גם מרגישה נורא לבד, בעלי שוב נכנס לעזה היום והוא לא זמין ואני כל כך צריכה אותו

התחושות שלך ממש לגטימיות, זה לגמרי שלך. אני סיפרתי לאמא שלי רק בשבוע 18 וביקשתי מההורים של בעלי לא לספר לאף אחד עד אז והם ממש כיבדו את זה והבינו. בכל מקרה עוד מעט יתחילו לראות, אז הייתי מתחילה לספר לקרובים שלא יודעים.

ואי תקשיבי שהכעס שלך לגיטימי וזה ממש חרא שהם סיפרו בלי להתייעץ איתך מה שכן תנסי להתעודד שהם סיפרו למשפחה ולא לאנשים זרים ותנסי גם להסביר לסבתא שהם הרסו את הכל כי רצית להגיע ולכבד אותה ולספר לה לבד.אצלי גם כן הריון ראשון כבר שבוע 21 תכף חוץ ממשפחה שזה אח שלי ואמא שלי ואמא שלו ואחותו אף אחד לא יודע כמעט על ההריון אפילו חברות שלי לא יודעות ונחשי מה אמא שלי עשתה?את הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות לבן אדם ואני כלכך עצבנית ופגועה בעצמי למרות שהיא במצב לא משהו עכשיו והעובדה שאני בהריון הדבר היחיד שמחזיק אותה.יש לי אקס שהיא כל החיים ממש אהבה ויצאנו ביחד כשהיינו בני איזה 13-14 וגם מה זה יצאנו?אף פעם לא התנשקנו ולא כלום סתם קראנו לעצמנו זוג עד שנפרדתי ממנו ואמא שלי התעצבנה עליי "כי הוא הגבר הכי טוב בשבילי וחבל שאני מטומטמת ונפרדתי ממנו" לא דיברתי עם הבחור שנים ואז חזרנו להיות ידידים ובגלל שהבן זוג שלי קינא והכל החלטתי שאני מנתקת את הקשר עם האקס לגמרי והוא לא הבין ולא שחרר אז חסמתי אותו בכל מקום ומאז לא דיברתי איתו מדובר על תקופה של יותר משנה!היא פגשה אותו בבית חולים הוא שואל אותה מה שלומה ומה היא עושה?מספרת לו שאני בהריון אחרי שאמרתי לה מיליון פעם שלא תספר לאף אחד🤦🏼‍♀🤦🏼‍♀🤦🏼‍♀🤦🏼‍♀(במיוחד לא לו כוסעמק). זה תחושה של בגידה מטורפת באמון אבל ברוך השם הכל בסדר איתך ועם התינוק/ת ואצלכם זה נשאר במשפחה שזה הכי טוב שיש,תחשבי על זה שזה גם הריון ראשון וההורים שלך התרגשו ממש ולא יכלו להחזיק את עצמם עם כמה שזה חרא.נשבעת לך אם אבא שלי היה בחיים היום נראה לי הוא בכלל היה מעלה פוסט לפייסבוק ואינסטגרם מספר לכולם שאני בהריון מרוב שמחה😂😂(כשעבדתי בבחירות מקומיות וקיבלתי צ'ק מעפן של 500 שקל בגיל איזה 15 הוא העלה את זה לכל מקום אז פה?בכלל היה פותח חגיגה😂)

דבר ראשון חיבוק ענק, את גיבורה ולא פשוט כל המצב ולעבור הריון שבעלך נלחם. דבר שני, לפעמים זה קורה בתום לב, אבל לגמרי מבינה אותך וזה משהו פרטי שלך וזכותך המלאה להחליט מתי ולמי לספר ואיך. אבל באמת תנסי להסתכל על זה בעין טובה, לא עשו משהו בשביל לפגוע. הם כנראה מתרגשים ושמחים בשמחתך ויצא שהם סיפרו למשפחה. יכולה לספר לך משהו מצחיק על גבול העצוב חחחח שקרה לי באותו נושא בהריון הראשון, היינו מאורסים שנתיים בגלל הקורונה ונכנסתי להריון ארבעה חודשים לפני החתונה לא מתוכנן כי לא חשבתי שאקלט כזה מהר אחרי גלולות אבל כמובן ששמחנו והתרגשנו. בחינה שלנו, בעלי היה שיכור והחליט להודיע לכולם במקרופון שאנחנו מצפים לבן.. כמובן באותו רגע חשכו עייני אבל נשאר רק לצחוק מזה, כל מי שהיה שם או ידע או היה מספיק קרוב אלינו בשביל לדעת בשלב הזה וברוך השם הילד בריא ומושלם ומהמם ועטפו אותנו רק באהבה. העיקר שאתם בסדר! זה כל כך לא מובן מאליו במצב שלנו ומי כמוך כאשת לוחם מבינה את זה. 🪬🤍 תסתכלי על הדבר החיובי בסיטואציה, השלב שאף אחד לא יודע הוא השלב הכי קשה לשמור על התחושות האלה לעצמך והוא מאחורייך.

את צודקת, זה ההריון שלך ושל בעלך ומגיע לך שיכבדו אותך. אבל! שבוע 18 זה שבוע לא מוקדם וזה בסדר בשלב הזה כבר לחשוף (מניחה שאם היית פוגשת במקרה בן משפחה שלך ברחוב הוא כבר היה שם לב שאת בהריון) וההורים שלך מתלהבים, זה לגמרי ממקום טוב. לכי לסבתא, תצחקי איתה ותגידי לה ראית? אמא ואבא לא הצליחו להתאפק וסיפרו לך לפניי לידה קלה ובידיים מלאות

אני בדיוק בגלל זה לא סיפרתי עד שבוע מתקדם כשכבר לא אכפת לי שכולם ידעו ההורים שלי ידעו מיד כי ידעתי שלא יספרו אבל חמותי שיש לה את הפה הכי גדול בארץ לא סיפרנו לה עד שהרגשנו שזה בסדר שכולן ידעו כי היא תספר גם אם נבקש ממנה לא לספר זה מאוד מבאס שמדברים עלייך ומספרים משהו שהוא שלך אני גם רציתי לעשות הפתעה לאחים שלי ולספר להם והכול ומסתבר שהם כבר קלטו מזמן(כי היו לי כל הזמן בחילות ולא הרגשתי טוב) אז בטח שתהיי מבואסת אם סיפרו להם כשביקשת לא לספר

נכון מבאס אבל תמיד לוקחים בחשבון שיש עוד אנשים שיודעים זה כבר לא סוד.. וקשה ממש לעמוד עלזה

דבר שני מצדיעה לך שאת עוברת אתזה לבד בעז"ה שהכל ילך בקלות ובידיים מלאות

תשוחחי איתם ותעדכני אותם שההריון הזה הוא דבר פרטי שלך!! זה לא המידע על הבת -שלהם- או נכד -שלהםק שהם יכולים לחלוק!

מבינה אותך מאוד וזה היה מעצבן אותי בטירוף. אמא שלי סיפרה לאח שלי למרות שאמרתי לה לא וממש יצאתי עליה

אני אגיד שקרה לי אותו דבר רק לא עם ההורים וכעסתי מאוד ולדעתי הכעס גם צודק אבל בסוף תחשבי שהם עושים את זה מאושר וגאווה ורצון לשתף בכך(לא אומרת שזה צודק אך הכל זאת המניעים טובים) ונוסף לכך מאמינה שתכננת בשלב מסויים לספר אז תנסי לדלג מעל זה לעבור הלאה ולהיות מאושרת ושמחה עם הקרובים שלך ☺️ טוב שפרקת את זה בכתיבה אני אוהבת לעשות את זה גם זה משחרר 🙏🏻