מרגישה שהגעתי לנקודה בה אני לא יכולה להכיל יותר את הכאב של כל מה במלחמה הזאת הביאה וממשיכה להביא איתה… נחשפתי היום במקרה לחלק מהלוויתו של גל אייזנקוט הי״ד ומאז אני פשוט לא מצליחה לתפקד. כל אחד הוא עולם ומלואו,אז איך אפשר לכאוב את לכתו של כל אחת/אחת מהם/ן כמו ששה מגיע להם??? הלב לא עומד בזה יותר…

ואיי כלכך מבינה אותך. אני חושבת שכולנו מרגישים את אותו הדבר. לכן אני מתנתקת כמה שאפשר מחדשות וכו זה ממש גומר אותי ברמה שלא מצליחה לתפקד. ואני חייבת לתפקד בשביל הילדים. אבל מידי פעם פתאום נחשפת לסיפורים כשאנשים מדברים או פתאום שולחים בווטצאפ ללא אזהרה ואז אני שוב נופלת לחוסר תפקוד. וכל היום הדמעות חונקות. הלב כואב ומדמם. אין פשוט מילים לתאר את הטירוף והסיוט בו אנחנו נמצאים. 💔

אוי זה כל כך נוראי. פשוט קורע את הלב כל אדם והסיפור שאיתו אני מדחיקה. לא קוראת חדשות. לא מסתכלת מקרוב. המעט שאני יודעת כל כך מזעזע וקורע לי את הלב . ואני חייבת לתפקד עבור הילדים שלי. אז עד כמה שזה נשמע אגואיסטי, בריאות הנפש לפני הכל. אל תפתחי חדשות אם משהו חשוב יקרה כבר יספרו לך

מבינה אותך לגמרי. הלב נקרע. אני מהמצב חלמתי סיוטים ופיתחתי פריחה. בשביל הבריאות הנפשית שלי המעטתי בצפייה של חדשות ואני משתדלת לדלג על תכנים קשים לצפייה. אני רואה רק את דניאל הגרי או תקציר של היום שהיה כדי להישאר מעודכת. מעבר לזה אם יש משהו חשוב אני שומעת עליו מהסביבה. צריך לזכור שהמטרה שלהם זה להתיש אותנו פסיכולוגית ולפגוע בתפקוד שלו. אסור לנו לתת להם את העונג הזה! אנחנו חייבים לשמור על הקן המשפחתי ולדאוג שהעורף יהיה חזק עבור הלוחמים הגיבורים שלנו💙🤍