פורקת.. יש לי בעל מושלם, אהבה בריאה וטובה. יש לנו ברוך השם בית ורכבים, יש לנו ילדה מושלמת ואני לפני לידה שניה. אני מרגישה לא מאושרת. לא מבינה את תכלית החיים אני בבית כל היום עם הילדה בת שנתיים, היא ילדה קשה מאוד.. קשה לי מאוד מאז ההריון. אני כל הזמן משכמעת את עצמי שסה הורמונים ויעבור, כי בשנה ןחצי הראשונות היה לי מאוד כיף וזה הפסיק. אני חסרת סבלנות ורע לי. פתאום פוחדת מהלידה. מחשבות של מה עשיתי לעצמי, מה עוד ילד עכשיו, גם ככה קשה לי. בא לי לבכות מהמחשבות האלה אוף

נראה לי טבעי, קשה להיות בהריון ולטפל כל היום בילדה נוספת. שקלת להכניס אותה למסגרת? זה יכול להקל עלייך.

אין כרגע מסגרת.

נשמע שאת לביאה ! צאי לך לטייל כל יום קצת... קצת משפחה ותמיכה.. אפייה מאוד מרגיעה. תעשי דברים שעושים לך טוב על הנשמה.

נשמע שיש לך חיים די טובים מעניין למה את מרגישה ריקנות כזאת וחוסר כזה בנות אחרות חולמות לחיים כמו שלך על אף האתגרים על הילדה. למה לא להתייעץ עם מדריכת הורים למשל? זה משהו ששווה השקעה כספית. לא נולדנו להיות הורים, סביר להניח שניתקל במהלך החיים באתגרים כאלה ואחרים עם הילדים שלנו ולא נידע איך להתמודד, גם כל ילד והחבילה שלו. הדרכת הורים לא חייבת לעלות הון. אם כמה מאות שקלים זה מה שיתן לך שקט ונחת ממנה לדעתי זה שווה. את צריכה להנות ולהתרגש מההריון ומהרחבת המשפחה, אין כיף מזה!!!