אשמח לעזרה אנחנו מפונים מהצפון עם תינוק בן 1.7 נולד לנו תינוק נוסף כשאנחנו חודש וחצי מחוץ לבית שלנו והשגרה שלנו. הילד שלנו נהיה ממש אגרסיבי ואלים בכל דבר קטן שלא נראה לו או שאומרים לו לא.. התחיל לצעוק ולנפנף עם הידיים (כמו תיפוף) עלינו.. המצב ממש משפיע וקשה לכולנו. בחיים לא חשבתי שההתנהגות שלו כך תשתנה בצורה כזו. אציין גם שהוא עדיין לא מדבר אז מבינה שיש בו תסכול לפעמים על שלא מבינים אותו תמיד ושלא יודע לבטא את עצמו. קשה לי ממש עם השינוי הזה בו ולא יודעת מה לעשות ואיך להתנהל מול זה. מוצאת את עצמי פתאום מרימה עליו את הקול וצועקת עליו בגלל ההתנהגות שלו ואחרכ מרגישה אשמה נוראה .

המצב הזה קשה לכולם. לכולם. לילדים ולאמהות ולאבות ולכולם. זה שאת מרגישה אשמה זה כבר מעיד על ה'סטנדרט' שלך ועל כך שהציפיות שלך מעצמך כאמא הן טובות וגבוהות. אני חושבת שיש תמיכות שאתם יכולים לקבל מעמותות או מהקופות בפן הנפשי, טיפול רגשי עבור הילד, אולי הדרכה איך להתמודד. שולחת חיבוקים וחיזוקים!!! והמון מזל טוב לתינוקח החדש

המון שינויים קיצוניים בבום, והוא לא יודע אפילו לבטא את הקושי שלוס פלוס תוסיפי שגיל שנתיים , גם שיגרתי ביותר, מתחילים להיות קצת יותר חצופים, לבדוק גבולות ובכללי לאתגר ממש, בדיוק יש לי אחד כזה... אני חושבת שלצעוק זה לא הפתרון, אלא אם כן זה קריטי לעצור אותו, שלא יפגע, נניח נוגע במשהו חשמלי או זכוכית וכו', אבל כל עוד הוא רק מרביץ לכם, לחבק ולהכיל, אבל גם לשים גבולות, לומר שזה לא נעים לכם בצורה מאוד אסרטיבית, לעצור לו את הידיים אם צריך, ולתת לו אקסטרה תשומת לב ואהבה, ולומר לו כל הזמן שאתם אוהבים אותו וכמה שהוא מדהים. תקופה קשה לכולם. גם לקטנטנים