בן שנה ו9 התחיל להרביץ כשהוא מתעצבן ולא מקבל מה שהוא רוצה הוא מרביץ ממש חזק ואני כבר מתחרפנת מוצאת את עצמי צורחת עליו שמה אותו בחדר שלו מעיפה אותו ממני ובאמת עוצרת את עצמי מלהחזיר לו אלימות זה לא פתרון זה ברור ואני לא רוצה להתנהג לילד שלי בכלל כמו שאני מתנהגת מרגישה שהפכתי בשבועות האחרונים לאמא שמעולם לא רציתי להיות אני חייבת את עזרתכן איך כן להגיב? מה כן לעשות? אני כבר מאבדת את זה

ככל שתכעסי יותר, ההתנהגות שלו תגבר. ככל שתגיבי באדישות הוא יבין שזה לא משפיע עלייך ויפסיק עם זה. אני אומרת באדישות אני לא רוצה שתכה אותי אז אני הולכת לחדר. חוזרת על זה כל פעם מיד כשהוא מתחיל. זה יעבוד.

אז יש כמה דברים שאת יכולה לעשות שעשיתי עם הבן שלי. 1. קוגם כל לתפוס את היד, לא חזק כמובן אלא כדי לעצור את המכה, ולהגיד שבמשפחה שלנו לא מתנהגים באלימות וכן לשים בחדר לדקה זה לא נורא אבל לא בצעקות אלא פשוט בטון אסרטיבי ובטוח כשאת בגובה העיניים שלו ולקחת לחדר, לא להרבה זמן כי אז הוא לא מבין כבר ושוכח למה הוא שם. 2. לתת אלטרנטיבות - כשהבן שלי היה כועס הייתי אומרת לו שאם הוא כועס הוא יכול לקפוץ במקום או לעשות אגרוף חזק או לקשקש על דף... לא יודעת מה... כל דבר שיעזור לו אבל את הולכת על אלטרנטיבה אחת ואיתה את זורמת ולא מחליפה כל פעם שלא הולך

נשלח בטעות..... 3. שיקוף - את באה בגובה העיניים אחרי שעצרת אותו ואחרי שיצא מהחדר או לפני, לא חשוב... את אומרת לו אתה כועס כי..... גם אמא לפעמים כועסת. כשאמא כועסת אמא ..... איך שאת מגיבה בכעס. 4. דוגמה אישית - ילד שרואה צעקות יגיב ככה כי הוא לומד ממך.

הוא מדבר? בדרך כלל זה נובע מתסכול שהוא לא מצליח להגיד את מה שמפריע לו וצריך גם ללמד אותו להגיד את הרגשות שלו, בזה השיקוף מאוד עוזר. בגדול הכי חשוב זה התמדה ולהחליט את ובן זוגך על תכנית פעולה כלשהי ואיתה ללכת, לא להחליף כשלא עובד כי זה ייקח זמן עד שזה יעבור לגמריי