חברה הגיעה אליי אחרי הרבה פעמים שהזמנתי והיא לא יכלה. הגיעה עם פרצוף תשעה באב, לא הפסיקה להעביר ביקורת עליי ועל הבית שבו אני גרה. מרגישה שהיא מקנאה ולא מפרגנת... לא נגעה באוכל שהכנתי עבורה אפילו לא טעמה. עשתה טובה שתתה קצת מים. בקיצור היה מפגש לא הכי כיף בלשון המעטה. אבל יותר מכל אני תוהה האם אני צריכה אנשים מרירים כאלו בחיים ולא מפרגנים? רק כי אין אופציות אחרות שמתאימות?!

ממש לא צריך עדיף להיות לבד

הייתי בסיטואציה הזו בדיוק סיפרתי לחברה הכי טובה שלי מזה עשור שאני בהריון ומאז הרגשתי את השינוי, את הקנאה חוסר פרגון וביקורת בלי סוף בסופו של יום אני נשואה, עם ילד, קניתי בית ועובדת והיא רווקה ממורמרת ועדיין לא הצליחה בקריירה ברור לי שכל הביקורת והכל נובע מקינאה אבל אני לא צריכה את השליליות הזו בחיים אז פשוט התרחקתי ממנה

אני מכירה את מה שאת אומרת!!! ״חברה״ הכי טובה שלי שכל הזמן מורידה ושופטת. לגבי הבית. לגבי הדת. לגבי הכל תחרותית איתי למי יש יותר ילדים ה׳ ישמור כאילו זה בידיים שלנו תאמרי להעיף מהחיים , גם לי אין הרבה חברות . אפשר לומר שכמעט אין ובגלל זה היא עדיין פה ושם בחיים שלי אבל לגמרי שחררתי ממנה

איכ להעיף!