יש לי כלב כבר כמעט עשור,כלב גדול ולא הכי מחונך עם נביחות מלחיצות על כל דפיקה בדלת או רעש מחדר המדרגות. עד לאחרונה גרנו בדירה שהיינו היחידים הקומה והקומה שלנו הייתה האחרונה בבניין כך שמי שעלה עלינו אלו רק שליחים וחברים והיינו נערכים לזה מראש כך שזה לא היה ממש מפריע.. לפני 4 חודשים ילדתי ולפני שבועיים עברנו דירה לבניין בו כמובן יש לנו עוד דיירים בקומה. מאז הלידה ועכשיו גם המעבר הכלב ברגרסיה מטורפת ואני פשוט מאבדת אליו את הסבלנות!! עכשיו ברור שכולם ישר יקפצו ויגידו ״את הילד שלך היית מוסרת?״ ודברים בסגנון,אבל אני באמת שכבר מאבדת כל רגש חיובי אליו…הוא רק נובח כל הזמן ומעיר לי את הילד בלי הפסקה,אי אפשר ללכת איתו בחוץ עם העגלה/מנשא כי הוא מושך בטירוף ומתנפל על כלבים אחרים (הוא 35 קילו,זה לא קל להחזיק דבר כזה כשיש עלייך תינוק), לאחרונה גם התחיל להשחית את הרהיטים ולקחת לנו אוכל מהצלחת,משהו שלא קרה בחיים מאז שאימצנו אותו. זה פוגע לי באיכות חיים, זה פוגע בשינה של הילד,אני לא נהנית לטייל איתו ועכשיו בנוסף לילד אני צריכה לשים גם עליו 1000 עיניים בזמן שאין לי גם ככה! ניסינו אילוף וכל מה שאתן לא רוצות, אבוד. מה הייתן עושות במצב כזה?

וואי קשה ממש מזכירה לי מאוד את מה שהיה לי עם הכלב שלי ושלע הוא 70 קילו חח אממ אין לי יותר מדי מה להגיד מעבר לסבלנות.. זה עובר תחשבי שהוא לא מבין מה קורה והרבה מהתשומת לב שלו עוברת לילד.. הילד מתרגל לרעש אל תחשבי שזה כזה טוב שילד יגדל בדממת אלחוט.. ואם יש לך אופציה כשהוא ישן פשוט תסבירי לכלב שהילד ישן ואולי תרחיקי אותו מהחדר או תקשרי אותו לאיזור רחוק יותר.. תתני לו איזה ממתק שישתוק תנסי לצאת עם הכלב לבד או שבעלך יצא איתו לתקופה הזו אם יש אופציה או שהטיולים יהיו קצת יותר איטיים ומכילים לתקופה הזו אני הגעתי למצבים ממש קשים והיום מרגישה לא סבבה עם זה.. כי בסך הכל זה עבר ובאמת שהוא כלב טוב והוא שומר עליינו .. על כל הבית והיום עם המצב אני שמחה שהוא נובח ליבי איתך אני ממש מבינה.. אולי תנסי אילוף אחר?

הייתי מוסרת ומי משווה ילד לכלב🥴

נמצאת בול באותה סיטואציה

אני נמצאת בול באותה סיטואציה עם כלב בן 14, ולא מצאתי שום פתרון. אני בחודש 9 עם פעוט בן שנתיים והכלב זרוק במרפסת

מי יגיד לך משפט כמו.."גם את הילד שלך היית מוסרת??"?? מזה? איך אפשר להשוות??? זה ככ עצוב! אין מה לעשות.. יש תקופות ומצבים שכלב מסתדר לכם בחיים ויש מצב שלא. הילד שלך לפני הכל! והנפש שלך חשובה עבור הילד שלך. תמסרי אותו. בלי לחשוב פעמיים!

אני אישית לא הייתי מוסרת, אלא מחפשת דרכים לשפר את זה. הכלב לא אשם שלא חינכת אותו אז קצת קשה לקרוא את ההשמה שלך שפוגע באיכות החיים שלך. למרות שאני ממש מבינה את הקושי שלך איתו ועם התינוק קטן. אבל גם חשוב שתידעי ,העלב מתרגל לתינוק, התינוק גדל ממש מהר ועם קצת סבלנות ועבודה לילד שלך יכול להיות חבר ממש טוב כבר מהגיל הזה. לפני שתמסרי אותו אני רוצה שתביני שיש מלא כלבים שמחפשים בית ,ולכלב בוגר הסיכוי ממש נמוך ויש מצב שעד סוף חייב הוא יהיה בכלוב. אבל אם בכל זאת את בוחרת למסור אותו אז לפחות תדאגי למצוא לו בית טוב, חם ואוהב. הוא היה איתך מלא שנים נראה לי מגיע לו.

להבין שאילוף לוקח זמן והרבה עבודה.. אנחנו עם שני כלבים , הילד התרגל לישון גם שלפעמים יש נביחות בעיקר בתקופה עכשיו של האזעקות והבומים.. אם חושב לך זה הזמן להשקיע.. אם לא , עדיף לכלב בית שיאהב אותו וידאג לו באמת..

אני נמצאת באותה סיטואציה ואני לא יודעת מה לעשות … מה עשית בסוף?