היום השלישי בלי סגריה לא יודעת מה להגיד איזה הרגשה יש לי מרגישה עירנית מידי ומשתגעת רעבה הרבה ובאלי סגריה

בהריון?

לגמרי יכולה להבין אותך אני גם הייתי מעשנת ומעשנת יחסית הרבה וזה היה כלכך מעביר לי תאבון והפסקות בעבודה שברגע שהתחלתי להיפטר מהסיגריות פתאום הרגשתי שאני משתגעת כי אין מה לעשות בהפסקה,הרעב שוב תוקף,הכל מרגיש מעצבן,וכל בן אדם גם רנדומלי ברחוב פתאום מעשן לך סיגריה את מתחילה לשים לב לזה בכל מקום אפשרי גם בטלוויזיה,אבל אגיד לך דוגרי?זה קשה בעיקר בחודש חודשיים הראשונים ואחר כך בא לך סיגריה אבל את מצליחה להחזיק את עצמך מלא לעשן

כן אני מתחילה לעשות שיחות עם עצמי כזה את רצית להפסיק לעשן נכון?? אז תסתמי לא משנה מה את לא חוזרת לעשן כאילו רבה עם עצמי

אני כבר נושמת יותר טוב אבל עצבנית באלי להרביץ

לגמרי לגמרי מכירה את זה שתביני אני כבר בערך ארבעה חודשים שהפסקתי לעשן ועדיין עד היום ברגע שרואה בן אדם עם סיגריה ברחוב באלי פשוט לקחת לו אותה מהיד(ואצלי זה גם יותר בעייתי כי אני בהריון אז לא יכולה להרשות לעצמי אפילו שאכטה אחת)אבל תקשיבי אם יש משהו שלמדתי מכל החרא הזה שאם את מחזיקה מעמד ומצליחה לא לעשן וזה אבל יש לך יום שבו את מוותרת לעצמך ולוקחת בכל זאת סיגריה או שאכטה תקחי,זה מבאס שנשברת אבל לפעמים קשה להפסיק ישר על ההתחלה אני ניסיתי כמה פעמים עוד לפני ההריון ולא יצא לי,וגיליתי על ההריון יחסית מוקדם וכשהבנתי שחייבת להפסיק השתגעתי לגמרי אבל הייתי עושה ככה שנגיד שלושה ארבעה ימים לא מעשנת ואז סיגריה אחת שלושה ארבעה ימים עוד סיגריה אחת,עושה לעצמי ככה שלא אעבור את הסיגריה האחת וככה למשך איזה שבועיים,תאמיני לי באיזשהו שלב מה שיותר יעצבן אותך זה ההפסקות מהעישון ברמה כזאת שאת תגידי דיי כבר מה זה החרא הזה אני לא מעשנת כן מעשנת ובסוף הגוף לאט לאט כבר לא מתלהב מהסיגריה וההפך זה רק מעצבן אותך ואז אוטומטית כבר החשק לסיגריה יורד,חברים שלי יכולים לעשן ליידי ולא יהיה לי אכפת כבר

אוף, אני קוראת את זה ומזדהה - מי שמתכוונת לשפוט שלא תגיב למה לי אין סבלנות לחפירות. אני עברתי תקופה לא פשוטה, ואני בהריון מאד יקר לליבי תודה לשם. אני שבוע 17 וקשה לי ממש להפסיק. ואני יודעת שהכל זה תירוצים כרגע, מוקדם יותר זה היה באמת לא אפשרי להפסיק. ואני מרגישה רע עם עצמי, ואני ממש רוצה לעצור את זה. זקוקה לחיזוקים. אני כל היום אוכלת סרטים, מתעוררת מתוך שינה בלילה שמשהו לא בסדר עם התינוק חס ושלום. מילות עידוד יעזרו מאד😞

אני גם הפסקתי לעשן (אומנם בעקבות ההריון אבל גם אם את הפסקת בלי קשר..) מבינה אותך מאוד! יכולה להגיד לך מה עוזר לי. 1. חסר לי מאוד התעסוקה בפה ואני ממש חוששת מלהשמין אז מה שאני עושה זה הרבה ארוחות קטנות, לא נישנושים! אלא נגיד ביום רגיל סנדוויץ זה ארוחת ערב נניח אז חצי ממנו אני יאכל שעה/שעתיים קודם אעשה הפסקה ואז אמשיך את החצי במידה ומרגישה צורך. לגביי העצבים גם מובן לחלוטין!! אני שמתי צמוד אליי לא משנה לאן אני הולכת בקבוק מים כמו של בית ספר וכל פעם שאני מתחילה להרגיש טיפה את העצבים שלי מתחילים לעלות מכניסה את הבקבוק לפה ושותה (מים) עד שאני מסיימת לחשוב בראש שלי: דיי תעצרי רגע אולי תתחרטי על התגובה הזאת והזאת דקה אחרי עצרי! (ואני שונאת לשתות מים אז חושבת מהר ונרגעת מהר כי לא באלי להמשיך להכניס את המים/הטעם הזה לפה 😅) יש עוד 100 דרכים כמובן אבל אלו שלי.. מקווה שעזרתי❤️🙏🏼