אני בהריון ראשון וחברה מאוד מאוד טובה שלי עברה לפני שבועיים גרידה והיא לא סיפרה לי את זה למרות שניפגשנו כמה פעמים. גיליתי את זה בדרך אחרת דרך בעלי... (לא סיפרו לו ישירות, לא משנה) מצד אחד אני ממש מבינה אותה שזה קשה לה בטח באופן כללי המצב ובטח שזה קשה לספר לחברה שלך שהיא בהריון ואני מאמינה שזה אולי אפילו קשה לה לראות אותי לדבר על ההריון כי אני פשוט לא ידעתי עד עכשיו. מצד שני גם אני כאילו לא כל כך יכולה להגיד לה על זה משהו או לנחם אותה ולחבק אותה כי היא לא סיפרה לי...

פשוט לתת לה תחושה שאת שם בשבילה, זה לא קל אבל חברות זה להיות שם בטוב וברע גם מבלי לדעת

בטוח שקשה לה, אבל לא רק כי היא מפחדת לקנא, אלא גם כי היא מפחדת לגרום לך לאי נוחות או צער. נשמעת חברה טובה....תגידי לה שאת יודעת ושזה ממש עצוב לך אבל שאת אוהבת אותה יודעת שהיא שמחה בשבילך ושאת שם בשבילה לא משנה מה. בעזרת השם בקרוב תצטרף אליך והכל יהיה מאחוריכן. בשורות טובות. 🤍

תקשיבי הרבה פעמים קורה שאת בעצמך לא יודעת איך לעכל את כל המצב הזה ואיך לחיות עם זה ואת מנסה לחיות בהכחשה בהתחלה ולעשות את עצמך כאילו הכל בסדר ולהמשיך בחיי היום יום אני בעצמי הייתי כזאת ניסיתי לא לבכות ולא כלום יצאתי מהבית נהנתי צחקתי עשיתי הכל כדי להראות שהכל בסדר איתי גם אם מבפנים הייתי שבורה ולא אני,לקח לי זמן לדעת להתפרק ולהתחיל לקבל את זה ולחיות עם זה,וכן אני אשקר לך אם אגיד לך שאם הייתה לי חברה הכי טובה בהריון ולא הייתי מרגישה לא בנוח לדבר איתה על זה כי את הרגע עברת את הדבר הנורא מכל ואת ממש מאושרת בשביל חברה שלך אבל בו זמנית הכאב כלכך עצום שאת מנסה לא לחשוב על זה ולשמוח עבורה,אני הראשונה מכל החברות שנכנסה להריון או בכלל חשבה על זה,אבל כן יש מישהי שהיא בת זוג (כבר אישתו היום)של חבר טוב שמכירה אותו מלא זמן ונפגשנו והכל ומהרגע שהם שמעו שאני בהריון היא רצתה גם,והיא הצליחה להיא ברוך השם בקרוב אמורה ללדת,בזמן שאני הצטרכתי לעבור גיהנום,שנאתי כל רגע של מחשבה על זה לא יכולתי לשמוח עבורה ב100% וזה עשה לי רע בנפש כי אני לא בן אדם קנאי ותמיד אאחל את ההכי טוב לבן אדם,אבל פה זה שבר אותי וניתקתי איתם קשר וביקשתי מהבן זוג שלי לא להגיד לי כלום עליהם עד שהתחלתי לעכל בעצמי והתחלתי שוב לראות אותם ואפילו הייתי בחתונה שלהם ואני מתרגשת מזה שהיא אמורה ללדת כאילו היא אחותי גם אם לא כלכך מכירות טוב אישית,הכל עניין של זמן אבל כן תתני לה תחושה שאת שם בשבילה לא משנה מה כי לי לצערי לא כלכך היה את זה,כולם כלכך דאגו למצב הבריאותי שלי שלא היה להם אכפת שהנפש שלי מתה לאט לאט ביחד עם העובר שכבר לא יזכה לעולם לראות אור יום