אשמח לפרוק כי ממש קשה לי כרגע ואני בבכי .. :( אמא לנסיך בן 1.7 ילד ראשון שלי.. בחודש האחרון אנחנו לא בבית שלנו עקב הפינוי בגלל המצב נמצאים בבית של משפחה ללא עבודה ורוב הזמן בבית כי חוששים לצאת . בימים האחרונים התחלתי להרגיש שינוי בהתנהגות הילד התחיל לצעוק כשמשהו לא נראה לו או שסתם ממכבים את הטלויזיה כי לצערי הזמן מול המסכים בימים הללו גדל.. אציין שהוא עדיין לא מדבר לכן חוששת אולי הוא צועק מתסכול שלא מבינים אותו.. הוא צועק ולפעמים עושה תנועות של דחיפה שמתקרבים אליו וזה דבר שלא קרה אף פעם.. מרגישה שהוא מתחיל לבדוק גבולות וכשאני מסבירה לו שאסור לפעמים הוא בודק וכן עושה ולפעמים גם מגיב בצחוק יש פעמים שאני ממש מעירה לו בטון גבוה או לחילופין אפשר לומר צעקה בדרכ זה ממשהו שהוא עושה ואני חוששת שיסכן אותו אז התגובה היא פתאומית והיום הרגשתי שפשוט הגזמתי .. שהערתי לו על כל דבר.. "למה אתה זורק אוכל" "למה אתה זורק את הצעצועים" "למה אתה צועק" וצעקתי עליו יותר מדי... (הכוונה שהרמתי את הקול ממש) כשכעסתי עליו היה רגע שבכה ממש והסתכל עליי אני ככ מרגישה רע עם עצמי ופעם ראשונה שהוא נרדם והתחלתי לבכות.. אני לא רוצה להיות אמא כשו שצועקת.. שלא מבינה את הילד שלה.. פעם ראשונה שהוא הגיב בתנועת דחיפה כזו ואולי זה בא ממצוקה.. אולי אני לא יודעת להבין אותו.. אולי אני לא יודעת איך להגיב לדווקא שהוא עושה לא יודעת איך לחנך ובמקביל להיות אמא אוהבת ומגוננת כי אני מאוד מגוננת עליו ואמא די חרדתית . הוא כל העולם שלי והכל בשבילי ואני אוהבת אותי בכל נים בגופי אשמח לכל ייעוץ.. מה לעשות כשאומרים "לא" והוא בוכה? אולי לפעמים אני מגזימה עם ה "לא" ופחות משחררת? הרי גם לו קשה עכשיו בלהעסיק את עצמו ומהשגרה שנקלענו אליה. מה לעשות כשהוא צורח? הרי הוא לא יודע עדיין לדבר וכנראה גם לו קשה ומתסכל שלא מבינים את רצונותיו. איך מחנכים ללא הרמות קול? אציין דבר נוסף שאוטוטו יהיה תינוק נוסף שגם לא יודעת איך ישפיע עליו בין כל המצב כי גם אנחנו לחוצים.. ואיך לעשות את זה נכון מולו. אשמח לכל הכוונה כי ליבי מרגיש שבור עכשיו.