פוסט פריקה.. לפני חודשיים ילדתי את הבן הבכור שלי הייתי בטוחה שבעלי יהיה נוכח בגידול אבל לצערי הוא לא לוקח חלק טוען שמפחד לגעת בו לא מתעורר בלילות בשבתות ישן עד 3 ולא קם להיות עם הילד אחרי העבודה במקום לחזור הביתה הוא מחפש לו אטרקציות לשבת עם חברים או לסוע לעזור לאנשים בדברים העיקר לא לעזור בבית לאחרונה התחיל להיות לי קשה וחנוק החלטתי לתת את הילד לשישי שבת אצל אמא שלי והוא התחיל לצעוק אלי שאני יסע ברגע זה להביא את הילד או שהוא נוסע לקחת לשם שהוא לא מוכן שהילד יהיה שם ילד צריך לגדול בבית אין דבר כזה לשלוח את הילד לישון אצל ההורים שלי בלי אישור שלו זה התפתח לריב והוא התחיל להגיד דברים נוראים על אמא שלי שהיא זבל ושהוא יצא אליה בן אדם כפוי טובה אמא שלי עזרה לנו כספית בכל מה שקשור לילד גם לאחר הלידה היא הייתה איתי במשך שבועיים ועזרה ובאה כל ערב אחרי העבודה לתת לי שעתיים לנוח ולעשות דברים ההורים שלו לא עזרו בשום צורה ושום דרך איך בן אדם לא מתבייש לזלזל ככה כפוי טובה זה הגיע לויכוח קיצוני והרמות ידיים משני הצדדים אני לא מאמינה שיש דרך חזרה אחרי דבר כזה במיוחד אחרי הזלזול בהורים שלי ובעזרה שלהם החלטתי להתגרש סופית ולתת לי ולילד שלי חיים טובים ולדאוג שהוא לא יהיה חלק מהם אף אחד לא יזלזל לא בי ולא במשפחה שלי …

וואו אהובה שולחת לך חיבוק ענק ברגע שהייתה כלפייך אלימות אין מקום לתקן לדעתי ואני תמיד בעד שלום בית אבל זאת נורת אזהרה ענקית! שימי דגש על זה ולא על הזלזול בהורים שלך (שלא פחות כואב ונורא) אבל מאלימות אין דרך חזרה !

תעיפי אותו לאמא שלו בן אלף מסריח

קודם כל שולחת לך חיבוק סיטואציה לא פשוטה וזלזול ברמה הכי גבוהה. השאלה היא אם יש תקווה שאם תלכו לגישור או טיפול הוא יבין כמה עזרה הוא מקבל ושהוא חייב להיות מעורב ואסיר תודה על מה שהוא מקבל. אם לא אז לא צריך תשקלי גירושין כי זה לא שווה לחיות בזוגיות כזו.

אם יש אלימות ואת בוחרת להיפרד אל תעשי את זה לבד. זה יכול להיות מסוכן צריך במקום ציבורי ושאחכ תמיד יהיה איתך מישהו במידה ואת פוגשת אותו תקראי על זה למשך בפורום מיכל סלה זה קריטי