היי בנות חייבת התייעצות וגם קצת לפרוק😑 קצת רקע: ההורים של בעלי גרושים, מאז ומתמיד היו לנו יחסים טובים. הם גרים חצי שעה מאיתנו. בעלי בן יחיד ולו עןד אחות לא נשואה לי יש ילד בן שנתיים ועכשיו אני בהריון בחודש תשיעי. הבן שלי הוא כל עולמם של ההורים שלו, ואין לי בעיה עם זה. אמא של בעלי אחלה של חמה, מבינה עיניין, עוזרת, משחקת עם הבן שלי ובאמת שאני סומכת עליה בעיניים עצומות. לעומת זאת אבא שלו איש מעצבן ובכיין. אין לו כוונות רעות אבל הןא מעצבן אותי ברמות שאני לא יכולה להסביר. הוא רב עם בעלי אם הןא לא מתקשר אליו לפחות ארבע פעמים בשבוע, מתקשר אלינו בשעות של מקלחת והרדמות(למרות שהסברנו לו שזה זמן לא טוב לדבר הוא ממשיך), מדבר שטויות עם הבן שלי הקטן, מתערב לנו כל הזמן מה אנחנו מביאים לו לאכול, לא מבין עיניין, עושה דברים שלא עושים כמו למשל שפעם אחת הוא ניגב לבן שלי את האף במטפחת מסריחה שהוא מנגב איתה את הנזלת שלו, שותה ויסקי ואומר לבן שלי בוא תטעם, מבקש מבעלי לקחת את הילד לים למרות שקר!!!, אוכל דברים מהפה שלו ומביא לבן שלי, פעם אחת יצא עם תחתונים לסלון שלי, עושה פיפי עם דלת פתוחה ועוד כל מיני יציאות לא מתאימות. אנחנו מארחים אותו כל חג אצל המשפחה שלי מה שאומר שכל תשומת הלב של בעלי נתונה לו ובשבילו בחגים.. שהוא מגיע אלינו אני יודעת שהוא מנטרל את בעלי לכמה שעות ושאני צריכה לדאוג לאוכל, שתיה וכו (וזה לא שיש לי בעיה עם זה!) אם בעלי לא עונה לו לטלפון פעם אחת הוא מתקשר אלי ולא מפסיק. בדרכלל אני מתעלמת מההתנהגויות שלו ונושמת עמוק כי אני יןדעת שלא יוצא לו לראות את הבן שלי ואת בעלי הרבה, אבל בזמן האחרון הוא פשוט קרציה! רוצה לבוא אלינו כל יום שישי לבקר (שזה היום חופש היליד שיש לי ולבעלי ביחד), רוצה שבעלי יתקשר אליו כל יום, שיסע לבקר אותו ועוד כל מיני דרישה לתשומת לב. בעלי הסביר לו שזה תקופה לחוצה, שאני צריכה ללדת ושיש לנו הרבה סידורים לקראת הלידה ושאין לו זמן לשיחות ולתשומת לב שהוא דורש אבל הוא כל הזמן נעלב ועושה לבעלי מצפון. פעם אחת לא דיבר עם בעלי במשך שבוע כי בעלי לא התקשר אליו לפני שבת. עכשיו הוא רוצה לבקר כל שישי ולי האמת אין כוח ואין סבלנות ואני באמת לא יודעת מה לעשות!!! הבית שלי הפוך ואני כל היום מסדרת לקראת התינוק! בעלי לגמרי איתי בתוך הסיטואציה אבל אבא שלו פשוט לא משחרררררררר ואני מתוסכלת ברמות! לא יןדעת מה לעשות וכמה צפרדעים לבלוע כדי לא להעליב אותו מפחדת שזה יהיה יותר גרוע אחרי הילד השני, שהוא יהיה אינטנסיבי יותר ! מה לעשות??

קודם כל חיבוק, זה נשמע ממש לא פשוט. כל הכבוד לך על ההכלה והסבלנות כי זה ממש לא מובן מאליו ולא כל אחת הייתה נוהגת ככה. אני אישית לא הייתי משאירה את הילדים שלי לידו ללא השגחה בגלל הדוגמה הרעה וגם כי הוא נשמע חסר אחריות ברמה הזויה. אם מישהו יתערב לי בחינוך או יגיד ליד הילדים שלי משהו לא במקום אני אעיר לו בנימוס אבל בתקיפות ואם אראה שלא עוזר אצמצם כמה שאפשר את האינטראקציה. זה לגיטימי לחלוטין לרצות לבלות כמשפחה וזה גם חשוב ונחוץ ולכן לא הייתי מוותרת על זה כל שבוע גם אם מישהו היה נעלב מזה. אני שמחה שבן הזוג איתך בזה כי שמעתי על מקרים אחרים וזה יכל להיות הרבה יותר קשה ומתסכל. מקווה שתצליחו לגרום לו לשחרר קצת בלי להרוס את היחסים

אני רק רוצה להגיד לך כל הכבוד על העין הטובה שלך והסבלנות