ראיתי סרט על קשר בין ילדה לאבא שלו והוא גרם לי לבכות ולחשוב על הבן שלי ואז חשבתי.. רגע.. אבל מה עם הקשר שלי עם ההורים שלי ההורים שלי עשו הכל בשבילי, היו גם מאוד חמים ואוהבים אבל כשגדלתי לא אהבתי לשתף אותם יותר מדי בשום דבר בערך, הייתי מאוד סודית, שקטה, וככה זה עד היום. איך הגיוני שאני לא מתגעגעת להורים שלי? מה לא בסדר פה? אנחנו מתראים פעם בשבוע ומדברים בקטנה בוואטסאפ מדי יום, ככה שיחה כללית על מה נשמע ובעיקר על הבן שלי

כי כל אחד גדל אחרת. לא כולם אותו דבר. ואל תשכחי, זה סרט... בסרט, הכל מושלם.

לא קשור למושלם אמור להיות רגש בין ילד להורים שלו וכאילו אין לי איזה רגש עמוק , איזה געגוע נגיד יש לי חברה שכל הזמן אומרת כמה היא מתגעגעת לאמא שלה ובא לה לנסוע לסופש אצל ההורים וואלה אין לי את זה

הכל טוב אני גרה בארץ, ההורים שלי בחול. רואה אותם פעם בכמה חודשים, מדברת עם אמא שלי פעם בשבוע וגם זה בהודעות ואני מתה עליה. לא קשור.

לא הבנת למה הכוונה כנראה לח