מרגישה חרא של אמא רק אתמול חשבתי איזה כיף שהגיע האושר שלי לעולם, כמה חיכינו לו ( ivf) ושוב בלילה ובבוקר צרחתי עליו. הרקע- הוא בן שנתיים+ ובודק גבולות, לומד את עצמו, מאוד שובב. מעבר לזה הוא ישן במיטה שלו גג 3 שעות ואחכ אני ישנה איתו בסלון על הספה, שגם שם לאחרונה הוא החל להפריע לי לישון ( זז המון, מרביץ עם הרגל או יש מתוך שינה, מתבכיין מתוך שינה) הוא לא מוכןןן ולא מסכים להמשיך לישון במיטה שלו, ואני כל כך עייפה שאין לי כוח להתווכח על זה בלילה. בבוקר הוא התעורר קצת לפני 6 ( הלך לישון ב20:30) והתחיל לתופף על הכרית, על השמיכה, לקשקש כעסתי עליו שימשיך לישון ומוקדם. הוא רץ לאבא לחדר. טיפס על המיטה ואחכ ירד, הדליק לו את האור בחדר, שזה מעצבן ממש והוא עושה את זה המון פעמים. בקיצור צרחתי עליו, לא הצלחתי להחזיק את עצמי כי הכל כל כך מעצבן. ואני עוברת הפלה ומדממת שזה סרט בפני עצמו. אבל זה לא תירוץ. ועכשיו שהוא הלך לגן אני כל כך כועסת על עצמי באיזה קטע הרשתי לעצמי. אוף מי חשב שהורות זה כל כך קשה לפעמים... * פורקת ואשמח לעצות*

היי שאלה לא הכי קשורה , אפשר לדעת כמה זמן לקחת לך להקלט בivf אחרי כמה פעמים? בידיוק התחלתי תהליך הריון ראשון שלי מצפה מאוד🙏🏻🥹

קודם כל מבינה לליבך את רגשות האשמה שאת מרגישה. לגיטימי לגמרי. רק שתדעי שכולנו מאבדות את הסבלנות לפעמים, מותר לנו, זה באמת לא פשוט. לגבי השינה, נשמע שיש לו הרגלי שינה גרועים ביותר. גם הקטנצי'ק שלי באותו הגיל ובמיטת מעבר ומרשה לעצמו לא מעט טייילת. הוא גם במיטת מעבר או עדיין במיטת תינוק?

אמאללההה אני בהלם את רושמת מילה במילה ממה שקרה לי שבוע שעבר באמונה! ויותר מזה גם אצלי הוא בהפריות תקשיבי אין קשר קורה אנחנו בני אדם עייפות במיוחד בהריון זה קשה נקודה! זה לא סותר את האושר שיש קשה שהוא פתאום מתחיל לקום לי ב5:30 ואני גמורהה אבל שתדעי אני מה שאני עשיתי זה 2 דברים שלא אחזור על עצמי אפילו יותר סליחה 1. דיברתי עם בעלי אמרתי לו אני יודעת שאתה עובד קשה(וגם אני כמובן עובדת) אבל מתחילה ב9 אז שיחזור אחרי תפילה ויהיה איתו ויתן לי לישון עוד שעה וחצי שהוא יארגן אותו לגן וכו כי אני לא רותה שהכעס יצא עליו כי אז אני ממש בתער מזה וזה לא שווה שום כסף בעולם ילד צריך ללכת שמח זה ילדים לא בובות קמים כשהם קמים משתוללים כשהם רוצים ותודה לה׳ על זה ולי זה קשה נקודה כי אני עייפה מאוד! 2. הולכת לישון מוקדם וכשאני אומרת מוקדם זה נשמע חוסר חיים אבך מעדיפה מאשר לקום עצבנית 21:30-22:30 גג ככה ישנתי לפחות את ה7 שעות שלי ואז אם הוא קם מוקדם אני ערנית עדיין 3.אם באלך לנסות ואת בעלת אמונה חחחח יש דבר שנקרא קו הישועות זה סיפורים שבנות מעלות גם הכי חילוניות שיש אין קשר מנסיון של חברות שלי שלא מאמינות בכלל וניסו וראו עין בעין ניסים חחחח אני אמרתי בבקשה שאקרא 5 סיפורים (כל סיפור קטן אגב שנייה וחצי לקרוא) והוא יקום לי ב7:00 והייתי בהלםם שזה התחיל להשתנותת אחרי חודשיים קשים מאוד!!! לגבי השינה שלו אשלח גם מספר של יועצת שינה שלתקופה הזאת נותנת לשאול שאלות ללאא עלות והיא מכוונת אותך איך לסדר את עיניין השינה במיטה שלו וכו קו הישועות זה לא נותן לשין קישור אשלח מספר תגידי לה שתצרף אותך לקבוצה 0508683160 יועצת שינה 0527350645 תבקשי שיכניסו אותך לקבוצות

אכן ההורות תופסת אותך בכל קשת ברגשות במהלך החיים, אני בטוחה שהיו (ויהיו) תקופות שהרגשת שאת האמא הכי ״על זה״ בעולם ועפת על עצמך ועכשיו יש תקופה קצת יותר רגישה שבה את אוכלת את עצמך מרגשות אשמה. אז למה אני פותחת בזה? קודם כל שתדעי שהחיים וההורות בעצמה דינאמיים והכל משתנה בקצב מסחרר, דבר שני אין אמא שלא חווה את מה שאת חווה, ילד בודק גבולות-אמא צועקת-אמא מרגישה רעה ואוכלת את עצמה באשמה. אז לכבוד פתיחת השנה בין המאתגרות בחייו של הילד (מה שנקרא ״שנתיים הנורא״) אגיד לך וולקאם טו דה קלאב. עד גיל שנתיים כולן אימהות, החל מגיל שנתיים (להורים שהילדים שלהם מרדנים יותר) זה קבלה לסיירת קומנדו של ההורים… אז שנסי מותניים את יוצאת לדרך עקלקלה 😂 הטיפ שלי - א׳ תני לעצמל קרדיט אחותי את במצב לא רגיש ואקסטרה רגיש, גם מבחינה רגשית זה לא נעים לעבור הפלה גם אם זה בשלב מאוד מוקדם, דבר השני *הורמונים* , הם לגמריי שם ולגמריי משחקים תפקיד. ברגע שאמא מרוקנת מהמאגרים של עצמה אין לה מאיפה להעניק לילדים ולסביבה, קחי שניה נשימה ותטפלי בעצמך בכל מה שאת אוהבת, תזכרי שאת אמא טובה. דבר שני,תמצאי את הדרך שבה הילד שלך מגיב הכי טוב, לדוגמה- הבכור שלי (אגב גם הריון טיפולים היה) היה (ואפשר לומר קצת עדיין) אחד הילדים הכי מאתגרים שאני מכירה, מרדן,דורש עצמאות במצבים שקשה לתת אותה ,עקשן וכל שאר הפירות שבסל הזה. והוא לימד אותי במהלך החיים שאם אני אלך איתו בכעס ובחינוך קשה אז הוא יהיה יותר קשה,פחות משתף פעולה,פחות מקשיב,פחות שמח וממילא הרבה יותר קשה! וכשהייתי נושמת עמוק,שותה מים שמה מסיכה ומחבקת אותו ומדברת איתו ברוגע הוא היה מגיב והיינו מגיעים מהר לעמק השווה, היום זה עדיין ככה ולרוב מגיעים מהר מאוד להבנה… שלמה המלך אמר ״חנוך לנער לפי דרכו״ כי אין חינוך או טיפ אחד שיתאים לכולם, לילדים אחרים אני משתמשת בשיטות חינוך שונות לגמריי כי כל אחד מגיב לי למשהו אחר… אז מקלחת טובה,קפה טוב,חיבוק ונשיקה גדולים לעצמך ולצאת לאימונים של סיירת קומנדו- מנחם לדעת: זה עובר 🥰 חפרתי פשוט הייתי ממה שמחה לשלוח את זה לעצמי כשהגדול שלי היה בגיל הזה והייתי באותו משבר ממש שוב ושוב ושוב עד שלמדתי ללמוד 🌺

במצב לא פשוט**