היי.. סתם כותבת כדי לפרוק קצת את מה שיש לי בלב.. אני שבוע אחרי לידה ויש לי את הבייבי בלוז הזה. מרגישה מדוכדכת וגם המצב של המלחמה קשה לי. הרבה מחשבות על החיים שהיו לפני התינוק. שהיינו אני ובעלי.. והחיים גם לפני המלחמה. שהיינו יוצאים לברים ופאבים ביחד, מסעדות, נוסעים לפה לשם, טיולים נהנים מהחיים. ועכשיו עם תינוק בן שבוע ומלחמה כל היום בבית ומרגישה נעולה 😞 כאילו הרגשה שאני מתאבלת על החיים הקודמים שלנו. חשוב להדגיש שאני חולה על הילד שלי אני חיכיתי לו כמה שנים שיגיע! כל כך רציתי את ההריון וגם עכשיו אני נהנת כל כך ממנו ולא מאמינה שהדבר הקטן הזה יצא ממני. אבל עדיין הרגשה מוזרה כזאת של עצב.. מקווה שזה יעבור 😞

מבינה אותך זה קורה לכמעט כל אישה אחרי לידה אל תרגישי לבד ! ו תתעודדי במה שאפשר זה תקופה וזה יחלוף אל תפלי לעצב הכי חשוב ❤️

לגמרי תקופה כזאת ואחרי חודש חודשיים זה יעבור

הכל בסדר יקירה זב לגיטימי לגמרייי זה תקופה של אחרי הלידה אל תשכחי את כולך הורמונים והכל ביחד....בעזרת השם זה יחלוף עצה שלי ...תהילים מאד מאד מרגיע ועוזר לאחרי לידה

בואי תחשבי על זה ככה החיים אחרי ה7.10 קיבלו צורה אחרת זה אומר שזה שיש לי ילד שאני יכולה לחבק אותו או שאני לא ישנה בלילות כי התינוק שלי רוצה לינוק לא מובן מאילו יש אמא בצד השני שהילד שלה חטוף בעזה ומתפללת לה׳ שהוא יחזור אליה או אישה שרבה עם בעלה צריכה להגיד תודה שיש לה עם מי לריב שהבעל לא נמצא חטוף או נרצח באמת החיים של כולנו קיבלו משמעות אחרת וכדי לנו להבין את זה ששום דבר לא מובן מאילו בכלל תודה על הקושי ועל לילות ללא שינה תודה על דיכאון שהגיע סך הכל מתקופה שהייתה פעם שעוד תחזור!! תודה שיש בעל בבית וילד לקום אליו בלילות!! תודה על הכל !! תחשבי ככה ורק ככה תתחזקי תתחילי לחשוב מה יש לך ותראי שאת זכית והתקופה הטובה תחזור במהרה תהיי חזקה

אני חושבת שכמעט כל אחת הרגישה את מה שאת מרגישה אחרי לידת הילד הראשון שלה... זה חתיכת הלם להיות פתאום אמא, והחיים משתנים מקצה לקצה, וזה קשה ממש בהתחלה. בעז"ה הילד יגדל קצת, ויבואו ימים טובים יותר במדינה, ואת ובעלך תחזרו לצאת ולבלות.