אני כל כך כועסת על בעלי! אנחנו גרים מתחת לבית של חמותי והבוקר הילד קם מוקדם אז בעלי קם איתו ויצא. אחרי שעה וחצי בערך אני שומעת מישהו מנסה לפתוח את הדלת מהמדרגות, באה לדלת אני רואה את הילד ( בן שנה וחצי ) ירד לבד 12 מדרגות ( משיש ) והוא לבד . אחרי דקה חמותי באה בריצה ואמרה זה אשמתי אשמתי אבל אני פשוט רותחת כי הבעל קם, זרק את הילד אצל אמא שלו והלך להתעסק בדברים שהוא אוהב ברכב שלו. והילד יכל ליפול חזק במדרגות כי הן מחליקות ומסוכנות.

אז למה את כועסת על בעלך? קם עם הילד נתן לך לישון שם את הילד אצל אמא שלו זה שאמא שלו לא שמה לב שהילד ירד במדרגות זה כבר הטעות שלה שלא שמה לב נשמע שבעלך רצה לטובתך

הוא היה באחריות חמתך לא בעלך היא אשמה לדעתי אלא אם כן את לא מסכימה שהילד יהיה עם חמתך לבד ובעלך יודע את זה

אין ספק שזה מכעיס מאוד אבל בסך הכל נעשה פה מעשנ מתחשב בך הייתי פשוט מדברת גם עם בעלך וגם עם חמותך שזה לא יקרה שוב כי אין סיכוי שילד יורד מדרגות לבד בגיל הזה גם הבן שנתיים+ שלי אני לא נותנת שירד לבד בלי יד

ברור שחמותי אשמה אבל היא לא הייתה אמורה להיות עם הילד, זה שהיא רצה בפניקה וצעקה שהיא אשמה לא אומר שכל האחריות נופלת עליה. היא רק התעוררה והתחילה לסדר את הבלגן שלה בחדר ובעלה בא והביא לה את הילד והלך להתעסק בדברים שלו. אמרתי לבעלי מספר פעמים שעדיף שיביא לי את הילד ואם הוא רוצה להביא לאמא שלו אז שיוודא שהיא פנויה ורוצה ואם לא אז שיעיר אותי!

יובל את רצינית? למה מה היא כבר אמרה שצריך לצאת עליה?

האשימה אותה במקום את הבן שלה (בטח כמו תמיד)

היא אמרה שהיא אמרה עליה שהיא אשמה לא שכותבת הפוסט אשמה

אה אופסססססס!!!!! חשבתי האשימה אותה סורי אל תצאי על חמותך חח

בדיוק ההפך לא יצאתי על חמותי בכלל אלא כעסתי על בעלי שהעביר את האחריות לחמותי וחמותי הייתה מאוד עסוקה הבוקר ולא יכלה באמת לשים לב לילד

בבית שיש מדרגות עם פעוט צריך לשים גדר פלסטיק שעולה כמה מאות שקלים. חוסך את העצבים ואת ההאשמות המיותרות

לא מסכימה איתכן בנות ההורים הם האחראים לא החמות ואם הילד יצא עם האבא אז האבא אחראי. אם הוא העביר לה את האחריות זה טעות שלו בשיקול דעת. זה לא שהאמא שמה את הילד אצל החמות כדי שהיא תישן. איך אומרים? המתחיל במצווה אומרים לו גמור . .. לא זרוק אחריות על אמאשך

למה שלא תסתכלי על זה על הצד הטוב??? בעלך קם ולקח את הילד בשביל שאת תוכלי לישון היה לו כוונה טובה

גם חושבת שסך הכל רצה לעזור לך אין סיבה לצאת עליו

מה זה משנה הכוונה כשהתוצאה מובילה לאסון. שיקול דעת ולקיחת אחריות הורית חשובים פי אלף מכוונה. לא יצאתי על בעלי כמו שאתן מכניסות לי מילים לפה, אלא כעסתי עליו, יש הרבה דרכים לכעוס ובדרך שלי לכעוס זה לא בצעקות או לצאת על בנאדם

לאיזה חצי שעה עד שהבעל חזר הביתה כן רתחתי מעצבים אבל עדיין החזקתי את עצמי מלצאת עליו כי מיותר לעשות את זה ליד הילד