פוסט פריקה מאז שאני זוכרת את עצמי חלמתי להיות אמא קנאתי בכל חברה שהביאה ילד קינאתי באחים שלי שהביאו ילדים ורק חיכיתי לרגע הזה שאני יזכה להיות אמא עבדתי שנים בגני ילדים מגילאי חצי שנה ומעלה ולא חשבתי שיהיה לי כלכך קשה להתמודד עם אחד משלי הייתי בטוחה שברגע שזה הילד שלך הגידול יותר קל ילדתי לפני חודש ואני מרגישה שאני מאבדת את זה אני מנסה להתחבר באמת בשבוע הראשון הרגשתי מאוהבת בילד אחרי שבוע מרגישה שמשהו כבה אצלי לא יודעת להסביר מה גרם לזה לקרות לא יודעת האם זה דיכאון אחרי לידה האם אני בהכחשה ? הלילות הפכו לקשים אני לא מצליחה לישון הילד סובל מגזים ואני פשוט לא יודעת איך להקל עליו הוא צורח מכאבים כל לילה ולא משנה מה ניסיתי פשוט לא צלח ניסיתי להניק בהתחלה הלך לי טוב עד שנהיה לי זיהום ונאלצתי להפסיק השבוע הוא בכה בלילה ולא משנה מה עשיתי לא עזר להרגיע את המצב ומרוב שכבר הייתי מותשת וחסרת סבלנות לא רציתי לקום אליו כבר אז פשוט התעלמתי מהבכי… אני מרגישה אמא נוראית מרגישה שעשיתי טעות ולא מגיע לו אמא כמוני 😭😭😭😭 פשוט מרוסקת נפשית

היי מאמא , את לגמרי לא אמא נוראית ולעולם אל תרגישי את זה. יש לך תסמינים של דיכאון לאחר לידה ואת בהכחשה תטפלי , תדברי עם מישהו על זה ואל תזניחי את זה למענך ולמען הילד. גם אני חלמתי תמיד להיות אמא אבל יש הבדל שזה ילד של אחר את יכולה לשחק איתו להעביר איתו יום שלם אבל בלילה הוא חוזר לאמא שלו. וכשזה שלך זה שלך! אין לך למי להעביר , את קמה בלילות ואת היחידה שתלכי אליו כשהוא בוכה. לעומת ילד אחר שאת תמסרי אותו חזרה לאמו. אל תרגישי רע עם עצמך את הורמונלית ואחרי לידה וזה לגיטימי שתרגישי מותשת ומתוסכלת ומהר מאוד נשאבים מהמקום הזה לדיכאון. תאספי את עצמך , תאספי כוחות ותשני גישה תדברי על הקושי שלך עם כל אדם שאת יכולה תפרקי תתייעצי. וזה בסדר לבכות העיקר שתדעי להרים את עצמך 💗 אם יעזור לך לצאת שנייה להתאוורר בחוץ להיפגש עם חברות כדי לגרום לך להרגיש יותר טוב תעשי את זה שימי את עצמך מקום ראשון 🦋

היי אהובה את ממש לא אמא נוראית את אמא אלופה, גם אני תמיד חלמתי להיות אמא ואז אכלתי כאפה וזה בסדר אמי כל כך מבינה את התחושות שלך אני פשוט קבעתי עם בעלי יום אחד בשבוע שאני יוצאת מתאווררת והוא נשאר עם הילד וככה עברתי את החודשים הראשונים (עכשיו הוא בן 8 חודשים ואני בהריון שני) צריך לקבל את כל התחושות האלה לדבר, לשתף עם מי שמרגיש לך הכי נוח או אפילו מישהוא מקצועי בקשר לגזים, הילד שלי סבל ממש בחיים לא ראיתי תינוק סובל ככה הלכתי לרופא והבאתי לו ביו גאיה באישור רופא עזר לו ממש, תוכלי לנסות גם תמיד תזכרי, את גם בן אדם אף אחת לא נולדה להיות אמא זה משהו שלומדים עם הזמן ואת בן אדם וזה בסדר להרגיש מתוסכלת, עייפה, חסרת סבלנות ועוד רגשות שאת חווה זה לא פשוט אבל תדעי שזה עובר אני גאה בך באמא שאת מבלי להכיר בכלל!! תעזרי לעצמך קודם כל בשביל עצמך, שיהיה לך שלווה עם עצמך קחי את זה גם כשעה בשבוע או שעתיים בשבוע להתנתק מהכל, לפרוק את כל מה שיושב לך על הלב ואחרי שתתחילי את תראי שכל החיבור יחזור מעצמו❤️

הבנות כתבו מדהים אין לי הרבה מה להוסיף , יש מצב שיש פה הסתתרות של דיכאון אחרי לידה !! קורה למלא נשים !! אסור להתבייש בזה שמרי על עצמך , תדברי,תשתפי , תבקשי עזרה הבריאות הנפשית שלך מעל הכל (: יכול להיות שאפילו זה שכתבת פה ו תשתפי את הסביבה שלך כבר זה יהיה מספיק תצאי מהבית לכי לקבוצות של אמהות , עיסוי תינוקות את לא לבד ❤️

זה ממש נורמאלי במיוחד בימים הראשונים זה קשה נקודה להיתרגל פתאום הכל משתנה שום דבר לא כמו שהוא היה הזמן שהיה לך לעצמך עכשיו לתינוק וזה מתסכל שאת רוצה לעזור לתינוק ואת לא יודעת מה מפריע לו ואיך להרגיע אותו אני בבית חולים חשבתי שיש לבת שלי איזה בעיה לא הבנתי למה היא בוכה כל כך הרבה הייתי מרדימה אותה ואני נרדמת בעצמי ואז פתאום אחרי איזה חודש חודשיים הסתכלתי עליה והרגשתי התפרצות אהבה שאני לא יכולה להסביר בחיים כן אהבתי אותה לפני אבל זה פשוט התגבר בצורה מטורפת זה יגיע כודם כל להתרגל קצת למצב את אמא נהדרת להיות אמא זה לא קל מגיע לך את כל הכרדיט תזכרי את זה 🩷

אהובה את ממש לא לבד. מקווה שהתגובות שכתבו למעלה מוכיחות לך את זה. ואני גם הרגשתי ועדיין לפעמים מרגישה כמוך (הוא כבר בן 5 חודשים). אבל מבטיחה לך שהכל משתפר... יש לך עזרה?

ככה זה התחושות שלך מאוד מוכרות אני גם הרגשתי שאני על סף התמוטטות והרגשות היו מאוד מעורבים העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא שזה עובר! עוד כמה חודשים ההורמונים ירגעו והילד יגדל התחושות האלה יקטנו אם את רואה שזה לא מפסיק אז לפנות לטיפול מקצועי ולגבי הגזים ניסים לתת לו סימיקול לפני הארוחה?

אהובה חודש זה מוקדם מידי כדי לדבר.... את עדיין בהתחלה, את אחרי לידה וזה מאוד מאתגר.... הזמן יעבור ויהיה לך יותר קל, תמיד ההתחלה זה קשה ומתיש וכמעט כולן עברו את זה 🤍

אחותייי כמעט כל אישה עוברת את זה זה ממש לא פשוט להיות זאת שאחראית על עולל שזקוק לסיעוד מלא ושאין לו יכולת לומר לך מה לעזאזל מפריע לו חחח אני אנסה להרים לך את התקווה בזה שאומר לך !זה עובר! ואמשיך בזה שאומר לך שעוד חודשים ספורים את כבר תרצי עוד אחד כי הם הדבר הכייייי מדהים בעולם. כן הטיפול בהם אינטנסיבי ולא פשוט אבל האהבהההההההה שהם נותנים שווה כל לילה חסר שינה אגב עניין השינה משתפר ברגע שהם קולטים איך לוקחים את הבקבוק בלילה לבד ואיך שמים מוצץ לבד... תתעודדי אגבבב יש לך מי שעוזר לך קצת במשך היום או הלילה?