פוסט פריקה כי קשה לי אחרי חופשת לידה ארוכה שרוקנה לנו את החשבון הייתי אמורה להתחיל סוף סוף לעבוד יום אחרי שהתחילה המלחמה, וכמובן שאמרו לי לא להגיע כי עוצרים עבודה, חיפשתי בנרות עבודה זמנית ובנתיים אני עובדת עבודה פיזית מאוד מאוד קשה מ6 בבוקר עד 2 כי אין ברירה וחייב כסף בזמן שהכל מתייקר, ואז מבשלת מנקה וכביסות, אני מפורקת, נרדמת בלילה עם הילד שקם לי כל שעה לינוק, קמה ב5 בבוקר גמורה, והכל חוזר על עצמו. הנה מגיע הסופ״ש והבעל רק מתכנן את התחביבים שלו עם החברים ולי פשוט בא למות ! אני עוד רגע

תדברי על זה איתו, בלי לתקוף ובלי להפנות אצבע מאשימה, אלא באמת בקטע של שיתוף כמו שהסברת לנו פה, שאת קמה מוקדם ועובדת בעבודה שמאוש קשה לך ומגיעה הביתה וצריכה לטפל בכל שאר הדברים וכשמגיע סופש את רוצה להרגיש קצת רוגע ומנוחה איתו ועם המשפחה ואם אפשר שישאר איתך ויקבע עם חברים ביום אחר

אין לי כוח לדבר איתו אנחנו אחרי משבר גדול ולא באלי לבאס את האווירה

תתחילי ב..אני לא מאשימה אותך אבל אולי יש לך רעיון איך לעזור לי, תסבירי את המצב ואת החוסר אנרגיה ותחשבו ביחד על פתרון מקורי, כי יש פתרונות להכל השאלה אם באמת פתוחים לנושא ובאמת מנסים לפתור ולא ישר מתעצבנים ושוללים

ואת צריכה זמן לעצמך ולתחביבים שלך, ערב עם חברות או פעילות ספורטיבית מחוץ לבית או ללכת לעשות תחביב מסויים יעזרו לך

אולי תתחילי לתת בקבוק בלילה? זה יתפוס לו ליותר זמן ויתן לך את הכמה שעות שינה שאת כל כך זקוקה להם

אני חושבת קודם כל שלא הכל צריך להיות עלייך! הגבר חייב לפרנס את המשפחה והאשה יכולה לעזור אם היא מעוניינת ולא לקרוע את עצמה במיוחד אחרי לידה. מאחלת לך מלא כח